יש סיפורים שהם טובים מדי מכדי לא לרשום אותם. לא יודע איפה זה יפורסם ואם בכלל. בעיקר בגלל צנזורה והפללה עצמית, לבד לא בטוח בדיוק מה, אבל בטוח שבמשהו.
אני מפונה מיישוב צמוד גדר בגליל, לא משהו ממש ממש צמוד גמר כמו קריית שמונה או מטלה אבל מספיק קרוב כדי לא לחיות בבית כבר 10 חודשים.
לאחר אוקטובר הוצאתי רישיון נשק, בצבא הייתי בחיל הים, ולא, לא השייטת, ככה שאני לא פקיד שלישות ומצד שני אני גם לא רמבו.
ביום שבת, שכנה שגרה איתי ביישוב שלחה לי הודעה ושאלה איזה מצלמות יש לי בבית, זה כי מספר פעמים העלתי בקבוצה של השכונה תמונות מהמצלמות של נפילות ויירוטים וכו...
היא אמרה שהיא הייתה בבית בשבת ושנראה לה שפרצו לה פנימה, כשהיא קלטה את זה היא עזבה במהירות... בעלה לא בארץ, והבן שלה בצבא. והיא מפחדת להיכנס לבית לבד, משהו שהוא בסך הכל הגיוני.
מיד כאזרח שומר חוק המלצתי לה להתקשר למשטרה, היא אמרה שהיא כבר התקשרה והם אמרו שהם לא באים ליישוב שלנו... מסוכן מדי. ובטח שכשהנושא הוא לא עניין של סכנת חיים.
יום למחרת אני הייתי בבית, השקתי את הגינה שלי, שהרבה זמן לא יצא לי להשקות. שלחתי לה הודעה שאני ביישוב אם בא לה לקפוץ, אחרי משהו 15 דקות אני שומע מהגינה שקוראים בשמי... היא הגיעה.
אנחנו מתחילים ללכת לכיוון הבית שלה. מרחק של משהו כמו 150 מטר במעלה הרחוב, והיא מתחילה לספר לי שזה נראה שמישהו היה לה בבית. התריס לגינה היה מוחזק מורם עם משהו... ושהמזגן היה דלוק, ובהתחלה היא לא קלטה, חשבה אולי נכנס חתול או משהו, אבל איך שעברה לה המחשבה היא ברחה מהבית ופחדה להיכנס. תוך כדי ההליכה היא מציינת שהחשש הכי גדול שלה זה שמישהו עדיין נמצא בפנים...
אני מסתכל שמאלה תוך כדי ההליכה ומרחוק רואה את הגדר, בין ישראל ללבנון...
אני מתחיל לחשוש גם...
היא שואלת עם הנשק עלי? אני אומר שבטח...
ואז נופל לי האסימון. אם זה היה קורה בכל עיר אחרת, הייתי משאיר אותו על המותן. כי הייתה גם כנראה באה משטרה... אבל אנחנו לא בעיר רגילה, ולא במדינה רגילה, ולא בזמן רגיל...
אני מוודא מולה שזה בסדר שאשלוף את הנשק, היא מביטה בי במבט של "בשביל זה אתה פה"
אני מוציע את האקדח, דורך, יש כדור בקנה, אצבע לא ההדק, שישאר לי לפחות זה...
אנחנו מגיעים לבית, אני רואה את הסימנים שהיא אמרה, אכן נראה כמו פריצה...
היא פותחת את המנעול, מוציאה את המפתח ועושה צעד אחורה...
עכשיו התפקיד שלי...
ראיתי מספיק סרטים, והייתה תקופה שראיתי סרטוני יוטיוב של מומחים בכל מיני נושאים מעבירים ביקורת על קטעים מסרטים בנושאים האלו. למשל מומחה לחרבות מעביר ביקורת על סצנות של קרבות חרבות בסרטים. אז ככה גם ראיתי פעם סרטון של מומחה ביממ מעביר ביקורת על קטעים של פריצות לבתים.
נזכרתי בכמה נקודות שהוא אמר. מרפקים מכופפים, כי ידיים ישרות מגבילות תנועה. לבדוק ישר פינות בקיר של הכניסה כי שם הם מתחבאים לרוב...
אני פותח את הדלת ונכנס... לאט לאט... עובר חדר חדר... אני כל כך מתוח, כמו מיתר של גיטרה, כנראה שאם היה חתול באיזה חדר הוא היה חוטף כדור.... כמעט צעקתי "קליר" אחרי כל חדר שבדקתי...
הבית היה ריק... לא בדקתי מתחת למיטות ובארונות אבל לא היה נראה שיש מישהו בפנים....
בסופו של דבר קראתי לה...
הוצאתי מחסנית, שקשקתי החוצה את הכדור בקנה, נקרתי. האקדח שוב פרוק.... ירדה לי מהלב...
ולא יכלתי שלא לחייך לאור המחשבה שגם אם אני ירה במישהו זה לא שתבוא משטרה...
מצב כזה דפוק, פינו אותנו מהבית וכשפורצים לאותו בית אין אפילו משטרה
מאיך שזה נראה, לפי העין הלא מאומנת שלנו, שום דבר לא נלקח. אפילו לא שטרות או תכשיטים שהיו בבית. מצד שני ללא ספק מישהו היה בפנים. אולי זה איזה פועל (פועלים שעובדים על המדרכות מטעם המועצה יש, משטרה לא) או מישהו מלבנון. כנראה לעולם לא נדע, אין לה מצלמות. דבר שלי אישית גורם לחשוד שזה מישהו שהכיר את האיזור וראה שאלה אין בניגוד לבתים האחרים שיש...
ואחרי זה שואלים אותי למה אני שותה כל כך הרבה כל ערב