יצאנו איזה חודשיים, זה היה ממש מזמן, ניתן לתאר את הקשר במילים של אמינם וריהנה, זה כמו סופת טורנדו שפגשה הר געש! הפיצוץ היה צפוי מראש ובלתי נמנע, אבל כמו 2 המפגרים שאנחנו כמובן שהמשכנו,
הרי כשאתה צעיר וטיפש מי חושב על הדברים האלו?
אני הייתי צעיר עם ביטחון עצמי נמוך שרצה להוכיח לעצמו שהוא יכול להיות עם הבחורה הכי יפה.
היא הייתה פגועה אחרי טראומה קשה והיא חיפשה להחזיר את האמון באנושות וגבר שידאג לה.
נפגשנו במקרה, צילמתי אותה דווקא מכל המקומות בתערוכת נשק, אחת החברות שהיה לה דוכן לקחה אותה כדוגמנית ואותי כצלם, בגדול עשינו תמונות לדוכן שלהם אבל נתנו לנו חופש לטייל שם ולעשות הרבה שטויות, מה היצר תמונות יצירתיות ומגניבות וגם הוביל לקשר מהיר וסוער...
הסקס היה מטורף, שחלקים גדולים ממנו צולמו, ביוזמתי ויוזמתה, כל אחד וסיבותיו. חלק מהתמונות שמורות אצלי עדיין איפשהו...
היא הייתה גבוהה, רזה, מקועקעת, סקסית בכל צורה אפשרית, והיה בה ניצוץ טירוף שגרם לה להיות עוד יותר סקסית.
אני הייתי אני... משוגע ,נראה יחסית בסדר (הנה שוב הביטחון העצמי הנמוך) ומנומס כי חינכו אותי טוב מדי...
למרות שהפרידה הייתה לא הכי נעימה, הרי 2 אידיוטים כמונו חייבים לסיים הכל בפיצוץ, שמרנו על קשר פה ושם, היינו חברים ברשתות חברתיות וניהלנו שיחות מדי פעם...
ממש לפני שבוע דיברתי איתה, שיחה סתמית כזאת. שאלתי מה שלומה ומה שלום הילדים שלה, היא שאלה מה איתי והילדים שלי. אמרתי לה שהיא עדיין יפה, לפי התגובה שלה ידעתי שהיא חייכה, ואני תמיד אוהב לגרום לנשים לחייך. המשכנו לדבר והיא גם צחקה, את הצחוק היפה הזה שלה. ואני כמו גבר אידיוט שמחתי שגרמתי לאישה יפה לצחוק.
אפילו נזכרנו בכמה סיפורי עבר שלנו, אני הזכרתי לה איך היא איבדה הכרה ואני תפסתי אותה לפני שהיא התרסקה על הרצפה, היא נזכרה איך צילמתי אותה בסט הלבשה תחתונה בצימר וגם בתמונות שעשינו אחרי, השיחה הייתה גם על מין אבל לא מינית, לא היה נראה שמישהו מנסה ליזום משהו אלא יותר היינו כמו 2 זקנים שיושבים על ספסל ונזכרים בחוויות עבר.
עברו כמה ימים והתחילו להופיע בפייסבוק הודעות על הפטירה שלה. בהתחלה פוסט לא הכי ברור, ואחרי זה כמה כתבו לה על הקיר בפייסבוק, ולבסוף אמא שלה העלתה תמונה של פרטי ההלוויה והשבעה.
אין לנו הרבה חברים משותפים, אבל ממה שהצלחתי לברר היא התאבדה...
היא גרה בצד השני של המדינה וגם עד שגיליתי על מועד ההלוויה היה מאוחר מדי מכדי שאגיע, אני יודע שכל זה תירוצים שאני אומר לעצמי להצדיק את זה שלא באתי להלוויה.
מאותה שיחה אחרונה ביננו הבנתי שהיא גרושה, זה לא היה טרי או טראומתי, היא לקחה את זה בסבבה. כנראה בגלל שלא דיברנו המון זמן אני גיליתי על זה רק עכשיו.
רציתי לשלוח הודעת ניחומים לאמא שלה, אבל אמא שלה ראתה אותי פעם אחת וספק שהיא זוכרת אותי...
כמה ימים שהסיפור הזה לא יצא לי מהראש, מצד אחד כנראה חשבתי על זה יותר מדי, כי בסופו של דבר זאת מישהי שיצאתי איתה כמה חודשים לפני מעל עשור. מצד שני גם אז לא עזב אותי הסיפור על הטראומה שהיא עברה, ועכשיו זה הציף אותי ביחד עם זה שהיא התאבדה.
היא הייתה צעירה, היו לה שלושה ילדים יחסית קטנים. פאק!
עברו כמה ימים ואני הייתי בחופש מהעבודה, כותב עבודה חשובה לתואר השני, אני יושב כבר כמה ימים בבית, על ריטלין שהורג את התיאבון ואני די בטוח שרוב הקלוריות שצרכתי בזמן הזה היו מהוויסקי ששתיתי, כי אני אלכוהוליסט שמתרץ שהוא נותן בוסט לריטלין.
השעה הייתה יחסית מאוחרת, הילדים היו במיטות ואישתי יצאה להליכה עם חברות.
אחרי מעל 12 שעות של ישיבה מול המחשב, קריאת מאמרים, סיכום וכתיבת העבודה המוח שלי נזכר בה שוב...
הלכתי לחדר, מילאתי לעצמי קצת ויסקי מעושן וטוב כמו שאני אוהב, פתחתי את הארונית והוצאתי ממנו כונן קשיח נייד.
עליתי למחשב וחיברתי את הכונן, חיפשתי את התמונות מאותה תערוכת נשק שצילמנו...
לקח לי זמן למצוא אותן, זה דרש חיפוש בתיקיות שאם הן היו פיסיות כבר מזמן היו מעלות אבק.
ואז הזיכרונות הכו בי, כבר הספקתי לשכוח איזה רגליים ארוכות היו לה, ואיך היא סובבה לכולם את הראשים עם החצאית הקצרה שהיא לבשה באותו יום.
איך הרבה אנשים בעלי תפקיד רצו להצטלם איתה, וכמה לא מרשימים ואפילו מגוחכים הם נראו לידה עם הכרס הקטנה והעובדה שהחזה שלהם היה בגובה הפופיק שלה...
אני בקושי הצלחתי לא להיראות מגוחך לידה
נזכרתי איך אחרי שסיימנו לצלם את הסט הזה יצאנו לאכול סושי ביחד ואחרי זה היא הזמינה אותי לעלות ליחידת דיור שלה. שם אני לא יודע איך זה קרה אפילו אבל לא עבר הרבה זמן עד שהייתי עמוק בתוכה.
איפשהו הייתי המום שמישהי כמוה בכלל תחשוב עלי כאופציה, זה לא ביטחון עצמי נמוך שלי אלא זה שהיא באמת מבחינת מראה הייתה ליגה מעליי.
באותו היום היא חשפה בפניי את הגוף שלה, שכל כך הרבה רצו לראות וכל כך הרבה רצו לגעת בו, אבל זה היה אני שליטפתי אותה, ומערכתי אותה
היא חשפה בפני את כל הקעקועים, כולל אלו שהיו במקומות לא גלויים אבל איתם היא גם חשפה את הצלקות, במקרה הזה הפיסיות שהיו לה, על חלקן העזתי לשאול, על חלקן לא. אבל הסתכלתי בעיון רב בכל קעקוע וכל צלקת, ליטפתי כל אחד בצורה שונה, על חלקם העברתי ליקוק...
חזרתי רגע למציאות וירדתי שוב למטה, הפעם לוקח כונן נייד אחר מהארונית, בתוכו יש המון סרטים מכל הזמנים שאני אוהב, לא יודע למה אני שומר אותם גם היום כשהכל כל כך זמין ונגיש. אחד הקבצים שם הוא לא באמת סרט אלא קובץ מוצפן שמכיל תמונות שלא אמורות להיות קיימות.
עליתי שוב למעלה, ניתקתי את המחשב מהאינטרנט, חיברתי את הכונן, פתחתי את הקובץ, עברתי את כל מנגנוני הביטחון שהצבתי ומצאתי את תיקיית התמונות שלה.
הייתה שם את השיחת סקייפ שעשינו, שהיא ביקשה שאקליט, ואני לא הבנתי למה... במהלכה היא חיפשה משהו בארון מאחורי המיטה שלה, תוך כדי מבליטה את התחת למעלה, מבליטה אותו ומזיזה אותו מצד לצד תוך כדי שהיא "מחפשת" בכל הצדדים. אני מחייך כשאני נזכר שהיא ביקשה שאשמור את השיחה כדי שהיא תוכל לראות את התגובה שלי לחיפוש ולקימור הגב שלה...
אני מגיע לתמונה שבה היא על הברכיים, מוצצת לי, בזמן שהיא מביטה בי או יותר נכון לתוך המצלמה, היו לה עיניים חומות אבל היא תמיד הסתירה את זה בעדשות כחולות, היא הביטה ישירות לתוך העיניים הכחולות שלי, בזמן שהזין שלי מילא את הפה שלה ויצר לה גומות בלחיים. אני יכול להישבע שהיא מחייכת שם...
משהו בכל התמונות האלו משפיע עלי, אני שם לב שעומד לי... מצד שני האם אפשר לשפוט אותי על זה?
זה הגיוני שעומד לי, בכל שאת אני רואה דברים מגרים, מצד שני אני מודע לזה שהיא כבר לא איתנו. אני לבד לא בטוח אם להרגיש שמשהו דפוק אצלי בגלל זה או לא.
הנה מגיעה תמונה שטותית שלה לוקחת את הזנב של הכלבה שלי ומצטלמת כאילו יש לה שפם...
והנה תמונות שלנו מטיילים עם אותה כלבה בטבע, בהתחלה תמונה שלה ושל הכלבה הולכת אחת לצד השנייה. אחרי זה תמונה דומה רק הפעם היא מטיילת עם הכלבה בעירום, אני זוכר איך עצרנו ליד שולחן קק"ל כזה, היא הורידה את הבגדים ושמה בתיק וטיילה בטבע איך שהיא תיארה "באופן טבעי" אני זוכר איך אני כמו מפגר פחדתי שיגיע רכב. הנה התמונה שלה עומדת על 6 ליד הכלבה "בוא תצלם אותנו ככה, תגיד שיש לך 2 כלבות" . אחרי זה מגיעה תמונה שלה עומדת בדוגי, מבליטה את התחת, כשחושבים על זה היא כנראה דאגה להבליט את התחת כי החזה שלה היה קטן והתחת היה ה"נכס" שלה.
בתמונה בתחת שלה בולט, צד אחד אדום ומכיל כמה סימני ידיים שהתחברו ביחד, אחרי שהפלקתי לה. הכוס שלה פתוח ורטוב, והפי טבעת שלה מביט בי במבט שובב, אם שניה להסיט את המבט מהאגן שלה ניתן לראות שהיא מסתובבת ומרוח על פניה חיוך.
הנה עוד תמונה שלה מביטה לתוך המצלמה, רואים בעיניים שלה את הפיקסלים של העדשות הכחולות, הפנים שלה מלאות זרע...
אני לוקח לגימה מהוויסקי ומוריד את המכנס, התמונות האלו מחרמנות מדי, אני נזכר שהלכנו להתקלח ביחד, דבר שהוביל לסקס במקלחת, אחריו יצאנו וזיינתי אותה מול המראה, היא לקחה את הטלפון שלה וצילמה את זה, סלפי שלה מול מראה בזמן שאני מאחוריה, אני רואה את התמונה הזאת עכשיו, נזכר בקימורים שלה, בסקס הספציפי הזה...
הנה התמונה שהיא קשרה אותי למיטה, אחרי הטראומה שהיא עברה, בה היא איבדה שליטה היא רצתה להרגיש בשליטה, אז היא קשרה אותי למיטה שלה ועשתה בי מה שהיא רוצה, ואני... גם כי אני זורם וגם כי חשבתי שזה יעזור לה אפשרתי לה. היא כמובן צילמה את זה...
והנה התמונה שלי יורד לה, והשיער ערווה שלה יוצר לי "שפם". תמיד אהבתי את העובדה שאפשר לצחוק תוך כדי סקס ולא הכל חייב להיות רציני. שונא אנשים שלוקחים את עצמם יותר מדי ברצינות.
ולמרות כל תמונות הסקס והתמונות הפורנוגרפיות שמכילות איברים, צעצועים, נוזלים ומה לא...
התמונה שהכי נגעה בי הייתה התמונה שלנו שוכבים ערומים מחובקים במיטה. היא מקדימה, אני מאחוריה, האגן שלה בולט וסקסי בצורה בלתי ניתנת לתיאור במילים, אני מכפת אותה, מחבק אותה, שומר עליה ומגן עליה. בתמונה הזאת לשתיינו מרוח חיוך מפגר על הפנים, היא מחייכת כי היא מצאה גבר שיחזיר לה את האמונה באנושות שישמור עליה, אני מחייך כי מצאתי את הבחורה הכי יפה...
ותוך כדי שאני ממשיך להסתכל על תמונות וסרטונים שלנו גמרתי... והבנתי שלא סתם הבאתי ביד על תמונות של האקסית אלא הבאתי ביד על תמונות של אקסית שכבר לא בחיים. לא יודע איך זה גרם לי להרגיש...
הסתכלתי על הזין שלי שהיה מלא בזרע והתחיל להצטמק, וחשבתי לעצמי שאם היא הייתה פה היא הייתה דואגת לשאוב את כל הזרע כמו שהיא אהבה, והיא לא הייתה נותנת לו להצטמק...
אחרי שניגבתי הכל עם מגבון, דבר מאוד עצוב לעשות כשחושבים על זה. הרמתי כוסית עם עצמי לזכרה...
אז @#$%#@% לא יודע למה התאבדת, או אם יכולתי לעזור לך או למנוע את זה בצורה כלשהי. אני מקווה שאיפשהו עזרתי לך בכך שהחזרתי לך לפחות קצת את האמונה באנושות. אומנם הכרתי אותך קצת ולתקופה קצרה יחסית. אבל בחיים לא אשכך אותך, לא רק בגלל הסקס והפורנו, אלא כי הסכמת לשתף אותי בטראומה שלך וכי נפתחת כלפי. עד היום לא סיפרתי לאף אחד את הסוד שלך, והוא כנראה ילך איתי לקבר. אני ממש מצטער שאת כבר לא איתנו ויש לי דמעות מהמחשבה שהילדים שלך יגדלו בלי אמא, יש לי הרגשה שהיית אמא לביאה. אני ממש מצטער אם מתישהו פגעתי בך, אפילו אם זה היה בלי כוונה. תדעי שהשפעת עלי המון ועל הדרך הסתכלות שלי על החיים.