בוקר טוב אורח/ת
עכשיו בכלוב

מספר מאילת - חוויה רטובה.

נפגשנו במקרה, ממש במקרה, את היית באילת ואני גם ככה על חוף הים.
חברה שלך שהייתה חמודה מאוד אפשר לציין רצתה שנשמור על קשר אבל לצערה הפלאפון לא היה בקירבתה את לעומת זאת החזקת את שלך ביד לקחת את המספר שלי בשביל חברתך הטובה . לבסוף החלטתי כי חברתך לא לטעמי ושם נגמר הסיפור בניינו לבנתיים..
חוזרים כל אחד אל ביתו והקשר ניתק רק לתקופה קצרה..
לפתע לאחר חודש ימים החלטת לטעות ולשלוח לי הודעה(לפי תענתך..) אני כמובן נענתי ומישם כדור השלג התגלגל כמו שלא חלמנו שיקרה..
את רצית להישלט ואני לשלוט התשוקה והרטיבות שההתכתבויות שלנו הניבו לא עלו על הדעת.. רצינו כל כך אבל משכנו.. למרות שנפגשנו רק לכמה רגעים אפילו את הפנים לא זכרנו כמו שצריך התשוקה והכימיה התעלו על הכל..
יום אחד החלטת להתמסר ולתת את כל המושכות אליי..
החלטנו שתגיעי אלי, אך כאשר תחני תאלצי ללבוש כיסוי עיניים.. כן כיסוי עיניים אינך זוכרת מי אני ואינך יודעת עלי כמעט ודבר אך הרצון לתת לי את המושכות התעלה על הכל..
הגעת, חבשת את כיסוי העיניים וחיכית ברכב.. חיכית נרגשת, מאופקת אפילו קצת חוששת אבל חוששת טוב, חוששת רטוב..
הגעתי אל פתח דלת הרכב והוצאתי אותך החוצה אינך מכירה דבר בי או דבר במקום המגורים שלי.. ליוויתי אותך אל בייתי ובדרך אני כמעט ושומע את נשימתך נעתקת, מצד אחד נרגשת מצד שני חוששת..
ועכשיו... כשאת אצלי בחדר, מכוסת עיניים, עירומה לחלוטין וקשורה באזיקונים... כל כולך שלי...
ההתמסרות שלך, הסיפוק שלך, הסיפוק שלי....
לפני 7 שנים. 10 באוקטובר 2017 בשעה 16:25

כאן אני מרגיש חופשי, כולם מבינים אותי פחות או יותר, יש משהו משותף לכולנו.

בסביבה שלי, לא מדברים על זה, לא משתפים את זה, רובם לא מודעים לזה, כאילו זה לא קיים בכולנו איפשהו...

😒

girl on mars - אני מדברת על זה הרבה ומאוד חופשייה לגבי זה.
אבל אף פעם לא דפקתי חשבון לאף אחד.
לפני 7 שנים

להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י