לפני 6 שנים. 4 באוקטובר 2017 בשעה 16:37
אתן באות, אחת אחרי השנייה. חולפות בחיי, ולא מספיקות להשאיר חותם.
את הילדה השארתי מאחור, עם הנער שהייתי.
את הנערה? כנראה נפרדנו בשיא פריחתנו.
הנעימה הזאת, רעש העקבים המטופפים בדירתי הקטנה, מזכירה לי מה אני עושה פה, על פני האדמה.
נשים, להעריץ?
נשים - לאהוב?
נשים לכאוב.