לפני 18 שנים. 4 בספטמבר 2005 בשעה 2:45
בעודם סופרים לאחור
נותר רק להנהן בראש
ולחייך
כדי לקבל
את מרותם
הם השאירו פערים
רווחים בין קירות
שנוכל להשתחל ,לזחול
שנוכל להתקדם
לבחור
זה סוף היום
כמו שעיצבת
כמו שציירת
ולמדת מחדש
להשתמש במכחולים
מחר הוא בד חדש
היא פנתה אליו
עם הצעה לא מפתה
עם אותה מילה פשוטה
שהוא שמע עד היום
כל כך הרבה פעמים
היא התקשרה אליו
אחרי מס' ימים
"תבוא איתי , תהיה שלי"
נטייל ברחובות ספרד
נרוץ אחרי שוורים
וזה סוף היום
השארת לי בסה"כ 3 דקות
כדי להרשים , כדי להראות , אותי
ונכשלתי
נותרתי עם מכחולים ביד
שופך זעם וצבע על הבד
הרי מחר , הוא בד חדש