חזרה למציאות

ההשתקפות שלי , עולה ומושכת אותי החוצה
מכסה אותי , מרפאת אותי
ההילה שלי , מעגל קסום מעל ראשי
מעל ראשינו , מעל כולם.

וקרה לכם שרציתם למשוך אותה למטה
אל הצוואר
ולהדק, ולהדק , ולהדק

ויצא לכם לטייל ברחוב הומה אדם
ודרך זגוגיות חומות
לדמיין את כולם נופלים , נופלים , נופלים

נכון שהנוף היה הרבה יותר נפלא
וצבע אדמדם היה מכסה את השמיים
ואפילו האיש הזקן שלפניכם
השליך את חיוכו אל עבר אלפי שרצים זוחלים

וכולנו , נשליך את אבני המאזניים שלנו לכל עבר
נצליף בשוטינו בכל עובר ושב
נהרוס נחילי נמלים במבטינו
ועם זכוכית מגדלת , נרדוף אותם.

ואז , או אז , נעלה , ונעלה ונעלה
אל הקומה השש עשרה
ובמעלית לא נדבר ונשפיל מבטינו
זו כבשה או ענן או כבשה

ילדה , עם גור כלב
וכלב עם ילדה
מכסה ,הכלב , עם עיתון בלוי
גור של כלב וגופה של ילדה