לפני 21 שנים. יום שבת, 18 ביוני 2005 בשעה 17:12
נחתך החוט שמקשר בין רגשות לבין מילים
ובגללך הכל נראה גדול יותר
ואני, קטן נחבא אל מול צילם של ענקים תוהים.
וכשאני עוצם עוד עין
מחפש תשובה בשקט מאחורי דלת נעולה
אהפוך את שמיכתי למעטפת רחם
מתכרבל בחזרה , מתאושש בחזרה
ובגללך, אני אדם דפוק יותר
סדק באדמה , שדים שוטים עולים
אני נאחז בקירות החדר
ציפורניים נשברות, אצבעות כמכחולים
מציירות על קיר לבן
בצבע אדום בוהק כהה
מצייר את עצמי במעטפת
מסתכל על עצמי בוכה
ובגללך , יש קעקוע על גבי
גופה זרוקה אל מול קיר אדום לבן
ובגללך זכיתי בחוטי מתכת
כדי לקשור את ליבי אל ראש התורן המורם