|
|
|
מה את רוצה?
אין לזה תשובה חד משמעית
אין הסבר אחד
זו לא נקודה אחת
דבר ספציפי
למה צריך לבחור?
אז ...
זה קצת מהרבה
קצת שלווה
קצת כאב
קצת ליטוף
קצת לבד
קצת יחד
קצת געגוע
קצת סבלנות
קצת להתאהב
קצת לשנוא
קצת לכעוס
קצת לבכות
קצת לשמוח
קצת זמן
זמן? כן זמן.
זמן לחשוב לחלום לתכנן לנוח לקרוא לשמוע לישון ללמוד לעבוד לנפוש לבלות להשתכר
לנשום
לוקח בערך חצי שנה לאמא ללמוד להכיר מה אומר כל בכי של התינוק שלה
איזה בכי אומר "תחליפי לי"
איזה בכי אומר "אני רעב"
איזה בכי אומר "אני זקוק לחום "
איזה בכי אומר "רק תדברי אלי שאדע שאת כאן "
והאמא? תעשה כל שיכולה למלא את הצרכים של הילד שלה
תקום בלילה גם 18 פעמים למלא אחר הצרכים של היקר לה
היא מסופקת מזה מרגישה חשובה
מרגישה אהובה חשובה יקרה
והילד?
מרגיש בטוח
מרגיש מוגן
הוא לא חושב פעמיים אם לפתוח או לא לפתוח את הפה כאשר אמו מחזיקה בבקבוק ומתקרבת אליו כדי להאכיל אותו
כאשר הוא מגיע בערך לגיל 3 ומתחיל לדבר אז בימים שהוא קצת חולה וצריך תרופה לרוב זה מגיע בסירוב
היא יושבת ומסבירה לו שזה לטובתו כדי שיתחזק ושירגיש הרבה יותר טוב אחרי זה
היא לא מרפה מסבירה בנחת
ברוגע
בכמה דרכים לא אחת
בסוף? הוא מקבל את התרופה ומרגיש גיבור
הוא בוטח בה
הוא בדרך כלל גם עוצם עיניים כאשר שותה את התרופה
כי הוא בוטח בה
יודע שהיא תעשה הכל כדי שיהיה לו טוב
רק כאשר עוצמים עיניים ומסכימים לקבל משהו ממישהו
יודעים שזה בטחון
**כותבת בעיקר לעצמי**
החוזק הזה
הוא לפעמים הופך לחולשה
אלו הרגעים שנותנים לי להרגיש קטנה
להרגיש שהכל לא עובד
שהכל בעצם זמני
בוקר יום הולדת
מתעוררים ולוקחים את הילד לגן
לקחנו יום חופש
יש סידור יש חופש
גאה בנו על הדרך שעברנו ולאן שהגענו
אנשים מסביבנו המשפחה אמא שלך שהזילה לא פעם דמעות של אושר למראה הבית שיצרנו על המשפחה שהתחלנו לבנות
הייתי חזקה וגאה בנו מלאה בביטחון עם שילוב אהבה
יוצאים מהבית ואז נזכרת שצריך כמה דברים בבית לפני שהולכים כי לא יודעת מתי חוזרים אז הולכים לקנות
תוך כדי שיחת טלפון שלך זז הצידה מדבר חוזר לובש חיוך
טלפון שלי מדברת מנתקת הופכת חיוורת
מה שנשמע בשיחה הזו כמעט הפיל את המצרכים מהידיים
מסתכלת עליך
אתה אותך שבחרתי
אתה שנתתי בך אמון
לך שנתי את הגוף שלי ואת השנים היפות שלי ולרגע לא מצליחה להגיב
גוש ענק עולה מהבטן לגרון ויושב שם
מתלבטת איך הולכת להרוס את היום שלי אם בשקט או בזעקה
בוחרת בשקט
שואלת אותך מבררת
6 השנים שהיינו יחד חלפו מול עיניי
כמו רגע עד שענית
אתה לא יכול לשקר לי אני מכירה אותך
כל האנרגיות וכל ההתרגשות הפכו ברגע לענן אפור שגדל וממלא את כולי
צריכה להתאמץ כדי לנשום
כדי לשמוע את מה שאתה אומר שנשמע כאילו מרחוק
מחליטה להאשים את עצמי שבגללי הפכת לכזה
מרגישה קטנה ומושפלת הלב והראש נותקו בחרתי ללכת עם הלב כי לא רוצה עוד כאב שם
טעיתי
שגיתי
שוב
חוזרים הביתה והראש מתחיל להתאמץ לשלוט על הלב ואז עולות לי עוד שאלות
אתה מנסה לשקר
אבל אני מכירה אותך
ביקשתי שתלך ותשאיר אותי לבד
דפיקות בדלת
מכוסה בשמיכה ובוהה בטלויזיה ובקושי מצליחה לענות שפתוח
לא בטוחה שהיא שמעה אותי אבל יודעת שהיא הרגישה
אמא שלי נכנסת עם בלונים ושוקולדים
הם כמעט נפלו לה מהידיים כשראתה אותי
החווירה
שאלה מה קרה ופשוט בלי לחשוב הפה שלי התחיל לדבר
ביקשתי שתלך שאני רוצה לבד
הלכה
עם הגוש בגרון ועיניחם אדומות מבכי
אספתי את עצמי ונכנסתי למקלחת
הוצאתי את הילד מהגן מוקדם מהרגיל ולקחתי אותו לג'ימבורי בעיר שלא מכירים אותי שאין סיכוי שמישהו ישאל לשלומי כי אתפרץ בבכי
ניתקתי את הטלפון
הסתכלתי עליו משחק צוחק מתרגש מחייך אלי מחבק ומנשק הוא בוטח בי יודע שכשיקפוץ אתפוס אותו בכל מצב ולא אתן לו ליפול
והבנתי
שאסור לי ליפול
למענו
ובשבילו
נשבעתי
שיותר לא אתן לאף אחד להפיל אותי שוב למקום הזה והענן התחיל להתפזר לאט וצצה השמש לאט והראש חזר למקומו בסנכרון עם הלב
זה לקח שנה
אבל עבר
וכך למדתי שאני זו התרופה הכי טובה שלי אני והזמן
מהחוזק לחולשה שהופכת עם הזמן לחזק יותר
גם אני לא אדם שסוגר דלתות
לעולם אין לדעת מה יוליד יום ולאן החיים יקחו אותנו ...
לפעמים לא צריך להגיד משהו לפעמים המילים מיותרות .
כשאתה מרגיש מישהו אתה לא תמיד צריך לדבר ולהסביר
הוא לבד יודע .. לבד הבין ...
הוא גם יודע שיש לו פינה חמה ..רק לו .. זו שהוא יצר בעצמו .
תודה
"אולי תפגוש אחת, תרצה לתת לה הכול
תמצא אצלה תשובות, תדע את כל הסודות
וכשתלכו ביחד אז הזמן יעצור "
בוקר יום חמישי מתעוררת עם חשק להתפרע לצאת מהשגרה
מתקשרת ומזמינה צעצועים חדשים שיתאימו לנו משהו של מתחילים...
לא סיפרתי לך החלטתי להפתיע
אתה אוהב שאני מפתיעה
המוכרת אמרה שגג יום שני זה יגיע
מלאת התרגשות קמתי לשישי הלכתי לקניות
ניקיונות ובישולים לשבת
אפיתי חלה הזמנתי משפחה קידוש ארוחה
כולם הלכו
נשארנו שלושתנו אני אתה והילד
סיפרתי לך שיש הפתעה
סגרתי לנו צימר ליום שלישי
קבעתי עם אמא שלי שהילד יהיה אצלה
יום שני
מלאת התרגשות הלכתי לטבול במקווה כמו שהבטחנו שנעשה במהלך הנישואין חזרתי אליך מלאת אהבה
יום שלישי
בוקר הילד בגן ואנחנו באוטו בדרך לצפון לצימר
הגענו
אכלנו
שתינו
שחינו
נכנסנו לחדר
המשכנו לשתות ננעלנו רק שנינו מנותקים מהעולם
והתחלנו לשחק
היית נרגש מהקופסא השחורה שהבאתי
כל צעצוע עורר אותך יותר ויותר
לא ישנו רק נהנינו התפרענו ..
יום רביעי
חזרנו הביתה מאוהבים מסופקים ומלאי אנרגיות .
זו הייתה הפעם האחרונה שלנו
לפני שנה וחצי
לפני שהתמוטט עלי עולמי
כמה ימים לאחר מכן גיליתי מה הסתרת ממני כל הזמן הזה ואיך חייתי בשקר ובמרמה
נפרדנו אבל נשארנו באותו בית
המשפחה והחברים הפעילו לחץ וגם אתה הבטחת שתשתנה
נתתי צ'אנס וגם זה לא עבד שנה אחר כך הגיע הרגע ששבר אותי ומוטט אותי סופית
ביקשתי ממך לעזוב בלב כבד
עזבת
לא עשית כלום כדי להשתנות ולשנות
ואני כבר הייתי אטומה וסגורה ולא מוכנה לתת עוד רסיס של הזדמנות
ומאז ועד היום
כל שישי
הסיפור הזה אוכל אותי
איך כמעט נגענו
איך כבר היינו שם
איך היה לנו לרגע הכל וברגע כלום
הפסקתי לטבול במקווה
הפסקתי ליהנות מקידוש
הפסקתי להאמין
הפסקתי לחלום
הפסקתי לאפות
פתאום הבנתי שהמשפט שמלווה אותי לאורך הדרך בכלל הפוך
"תמיד הכי חשוך לפני עלות השחר"
אצלי זה הפוך
קיבלתי אור גדול ואחריו הגיע חושך
אני כבר לא מתגעגעת אליך
כבר לא חסרה לי הנוכחות שלך בבית
אפילו הילד כבר קיבל את זה
אני אפילו מנסה להתחיל חיים חדשים להכיר חברים חדשים ועולם חדש
את הריהוט בבית החלפתי כמעט את כולו... לא רוצה זיכרונות
לא רוצה אותך
רוצה רק לחזור להאמין
להאמין שאולי יש עוד אור מאחורי החושך
שישי הגיע ואתו המועקה
תחושת כישלון
הפחד שהאושר הרגעי שהיה לא יחזור לעולם
לא מוצאת איפה לפרוק וכאן כרגע מרגיש לי הכי נוח
אני קוראת פה בימים האחרונים סיפורים שקצת קשה לי לשמוע
על השפלות שנועדו להרוס ולא לבנות
אני לומדת על העולם הזה בדרך שלי ומה שלמדתי עד עכשיו זה שכדי להיות נשלטת עלייך להיות אישה מאוד חזקה ומלאת ביטחון
כדי להיות חזקה ומלאת בטחון את צריכה שמישהו יבנה לך אותו (אלא אם את כזו מראש)
כדי לבנות לך בטחון הוא צריך להעצים אותך ולתת לך להיות שלמה עם עצמך
ואז
את תעשי למענו כל שירצה אפילו לפעמים לפני שיבקש כדי להחזיר לו על שהעצים אותך כדי להודות לו על הדרך שעברת או עוברת איתו
וכשיבקש ...
את תעשי למענו מתוך בחירה לרצות אותו ולא מתוך פחד
אני בן אדם של אמצע
הכל חייב להיות באמצע
לא חם מידי ולא קר מידי
לא כואב מידי ולא חלש מידי
לא אכפתי מידי ולא לא אכפתי בכלל
לא דואג מידי ולא מתעלם מידי
לא גבוהה מידי ולא נמוך מידי
לא מנוסה מידי ולא חסר ניסיון
לא נוקשה מידי ולא רך מידי
אולי כי אני כזאת
אולי כי אני אמצע
לא יפה מידי ולא מכוערת מידי
לא רזה מידי ולא שמנה מידי
לא חכמה מידי ולא טיפשה מידי
מצד אחד חזקה ומצד השני חלשה
מצד אחד מתקרבת ומצד שני מתרחקת
מצד אחד חושקת ומסונוורת ומצד שני מכסה את העיניים
פעם למעלה ופעם למטה
