הוא מדבר איתנו בחשדנות כאילו שאנחנו לא זוג כבר מלא שנים, בסוף כדי להקליל אני עונה לטלפון ואומרת לו שזו ה-AI שמדברת.
הוא נקרע מצחוק. לך זה מספיק כדי להחליט שכדאי שהוא יגיע.
הוא מגיע אני נזכרת שצרפת פורטוגל, בודקת תוצאה, עדיין לא הבקעת ולמה לעזאזל ויתרת על הגול ההוא לטובת השחקן השני?!
אני לא יכולה לצפות במשחק ואולי זו בדיוק האנרגיה שהייתה לך חסרה מעוד זוג עיניים?
אנחנו מתפשטים שלושתנו אתה מקום ראשון הוא מקום שני וגם אני מוצצת לשניכם ונזכרת שצרפת פורטוגל. הארכה, עדיין תשבי יתרץ קושיות ועוד משהו ב-ו׳.
אתה מתעצבן עליי, ובצדק יש לומר (סליחה) אבל אני חייבת לבדוק מה עם כריסטיאנו? בודקת שוב וכבר פנדלים.
ממשיכים עם המציצות ועוברים להזדיין, אחת החדירות הכפולות הטובות ביותר אם לא ה-! זה נמשך ככה לפחות כל הפנדלים. אני מתחילה לגנוח ואחרי זה מתחילה לדבר ״וואי וואיייי… עוד, עוד, עוד, עוד, עווווד…״ אתה גומר לי על עצם הזנב הוא גומר בפנים, איך הייתם כל כך מסונכרנים? חדירה כפולה לפנתיאון.
אני בודקת שוב. צרפת מנצחת. עצבות אופפת אותי. ״מאמי ממש עצוב לי״ אתה אומר: רוצה להכניס פה את כולם לדיכאון או שאת מעדיפה להזדיין? ״טוב, עבר לי״
הייתי כל כך קרובה להשפריץ שאני חייבת לעשות פיפי אחרי שגמרתם. אני חוזרת לחדר הוא לא מפסיק לדחוף לי אצבעות לכל מקום אפשרי, לפרפר את הדגדגן מצד לצד ולשתות אותי.
אני שוב כמעט קרובה להשפריץ ואני יודעת שבמהירות הזו אין מצב שאצליח להתמסר ולהתפרק עליו אז בסופו של דבר לקראת סוף הזיון אני פשוט כורכת רגליים סביב גבו ויחד עם החדירות העמוקות והנשימות שלי ליד האוזן שלו, הוא גומר שוב.
שריקת הסיום.