לפני 3 שנים. 23 במרץ 2021 בשעה 15:10
זאת הפעם הראשונה שמציירת בכוונת תחילה בדסמ כפי שמרגישה ורואה אותו.
לתאר ויזואלית את ההרגשה הקסומה של הכי מחוברת, הכי פתוחה, הכי קשורה בחבלים נראים ואף יותר אלו הבלתי נראים המקשרים בין מיינד אחד לשני, קשר שלא ניתן להתיר ושלחתוך אותו גובל בכאב בלתי נסבל...
כשמסתכלת על הפעמים שהייתי שם זה פריחה אמיתית, פריחה שהיא חופשייה ועמוקה, עוררות של הפנים שלי והמסביב שלי, זה מקיף אותך כי זה בכול תזוזה, נשימה ובכול ההוויה שעוטפת, זה כמו רוח מסויימת שחודרת לכול התאים בגוף וצובעת אותם מחדש בצבעים חמים ומפיחה חיים, זה צבע עמוק, חזק כזה ובוהק...
פשוט עוררות!
