אני בתקופה מדהימה שיצא לי חופש של 4 חודשים בתשלום מהעבדות שנקראת עבודה ואני כול כך נהנת ממנה יוצרת המון, יוצאת ומבלה, חברים ומשפחה, מסיבות והופעות ולפחות פעם בשבוע של לשבת לבד בים לנשום ולחשוב ולהתנקות, ופשוט החיים כמו שאמורים להיות!! דברים לעשות ומקומות שרוצה להיות בהם ולא כי צריכה וחייבת...!
ולא, עד עכשיו לא מצאתי איך לחיות או במה לעסוק בלי הקולר עבדות הזה שנקרא להתפרנס וגם להנות מזה...
אני תמיד פורחת בחופש גם בשנת חלת בקורונה זאת שהייתה נראה לי הייתה בין השנים כי יפות בחיים שלי וזה מעציב אותי... האין בררה הזה.
ומעציב אותי מאוד שבמשך ה25 שנה שאני מציירת שכמעט ולא מצליחה ליצור בתקופות שעובדת...כי מושג הזמן בחופש שונה ולא עם טיימר ובלחץ של תכף נגמר הזמן והלחץ הזה לא מאפשר לי, ומחסל לי כול שביב של"מוזה".
משתפת את הציור הראשון שעשיתי מאז שאני בחופש.. כמובן שהיו עוד וכרגע עובדת על ציור שמן גדול... שיוצא כול כך מדהים כי יש את הזמן לרדת לפרטים וסבלנות ואורך רוח ולא במין מרדף להספיק.
*מציינת- שהצילום אף פעם לא ממש נאמן למקור צילום יצירה זה תמיד לא באמת מתרגם את העוצמות מהציור עצמו.
**מציינת ב'- שמעלה לכאן דברים שלא מעלה לרשתות מחמת אנונימיות עד כמה שיש אפשרות בעולם שלנו כרגע.
