ידיד שאל אותי למה לא כתבתי מה היה בסשן עצמו חשבתי על זה קצת והחלטתי לשתף… כן זה ארוך אבל הרבה פעמים זה מסקרן לדעת ולראות קצת את הבפנוכו.. גם אם זאת רק הצצה.
אחרי חיבוקים ונישוקים ופטפוטים באיזי הזה שלנו נכנסנו לבית ואמרת יאללה, כמו נדלקתי במאפס למאה בשניה כי לא הייתי בטוחה אם יהיה סשן בכלל, בדקת אם נשאר וכמה ערכות תפירה יש וההתרגשות כבר התחילה לבעבע בי והתעוררו לי את הפרפרים שמערבלים את הבטן, יצאתי לעשן סיגרייה כאילו שזה יעזור🤣 נמצאה האבדה והיו 3 ערכות תפירה של 75 ס"מ, שמנו שולחן גדול בחדר ושמיכה ואמרה לי היום יש כמה כללים חשובים, אחת- אני לא אקשור אותך זה אז כמה שפחות תזוזה, שתיים- חייבת לשמור על שקט את תהיי תפורה ואם השכנים יזמינו משטרה את לא תוכלי לקוםםםםם ומי שמכיר יודע שאני בין הרעשניות אם לא ה!!, ואחרון- היא אמרה אני איתך אבל גם את תהיי קשובה במידה וזה יותר מידי להגיד!!
שכבתי על השולחן ערומה עם רגליים מפושקות תחת קרוב לקצה… מנסה לגנוב אוויר אבל זה לא כזה עובד ההתרגשות ממלאת את המקום של הריאות לנשום, היא מעבירה לי אלכוהול לחיטוי על הכוס שגם ככה בוער ורגיש מהריגוש שמציף אותי, שמה מספרי מלקחיים של פירסינג בשפה הפנימית שקרובה מאוד לחור ולנשים שבנינו יודעות שזה מקום מאוד רגיששש והן כואבות המספרים ררר ואז אני מכינה את עצמי נפשית לכאב הרציני, אני מתכנסת בעצמי ברגעים האלו וכול מגע כמו מקפיץ כי יודעת שזה תכף מגיע, מאמינה שאלו רגעים שכול נשלט/ת מכירים השנייה לפני… קשה לי לזכור ברגעים האלו כול מה ובדיוק מה שנאמר אבל היא כמו אמרה לי שזה מגיע וזה טוב שעשתה את זה זה נתן לי כמו רגע להיכנס לזה לרגע המזוקק הזה של זה קורה ועכשיו.
ואז המחט נכנסה הכאב היה חד וקשוח כאב ומאסיבי ומתמשך כי יש דקירה כואבת של נכנס יש כאב של עובר ויש כאב של יוצא ושנייה אחרי המחט עוברת לשפה השנייה ושוב הכאב שנכנס הכאב שעובר והכאב שיוצא ואני מחניקה את הגניחות והצעקות מנסה לבלוע אותן ונטרפת מהכאב המטורף והמטריף הזה שמערבל אותי וממסטל אותי, רגע שאני הכי ערה וחשמל ובו בזמן הכי בתוך עננת סוטול בועטת של ספייס מטורף היא מהדקת את השפתיים וקושרת אותן אחת לשנייה שזה כאב משני אבל טוב כזה ואני נושמת וצוללת לתוך הכאב שממסטל אותי, ואז המספרים, המחט, וכניסה, יציאה, הכאב העצום הזה שאני בולעת אותו לתוכי מחניקה גניחות וצעקות בקושי והכאב חזק ונוכח ומאסיבי ומאתגר ומעיף וזאת התמודדות קשוחה ומדהימה שמטריפה אותייי, ועוד מספריים, מחט, כאב עצום, והגוף מרחף אי שם בזיקוקים ברקיע הכי גבוה שיש אני אני נכנסת ויוצאת מהמודע, לרגע מודעת לרגע מרחפת נכנסת ויוצאת מהשפיות… בתור אחת שלקחה טריפים זה טריפ אחר וגבוה יותר ומחשמל יותר ומעיף יותר זה טריפ שיוצר לך הכימיה של הגוף וזה פשוט שמימי… זה מה שכאב עושה וזה קסם בעיניי ואין שני לתחושה הזאת ואין טהור יותר וטבעי יותר מהסוטול הזה שהגוף רוקח לך...
ואז שוב מספריים, מחט, כאב… ופתאום רגיעה, נשימה, שקט, ואני תפורה ב5 תפרים בשפתיים הפנימיות ו3 בשפתיים החיצוניות שעוטפות ואני מרחפת כמו רוח על פני תהום ואני איתה ברגע הזה אנחנו שם ושתינו מתעופפות כול אחת בספייס מהצד שלה והיא מצלמת לי ואני רואה את את התפרים והדם ואנחנו נטרפות מהיופי של זה, כמו לראות בתמונות את הכאב ואת החוויה שרק הרגשתי ופתאום רואה את היצירה הזאת..
אני והיא כול אחת בהיי משלה דום ספייס וסאב ספייס שמתאחדות זה היי מטריף מטורף ופסיכי וזה כזה מיוחד הרגעים האלו ההרגשה שחולקות גם ללא המילים שמסבירות אבל יודעות שעטופות בה בריגוש הזה… ולאט לאט החוטים נגזרים ובעדינות ואני כמו נפתחת איתם ואני בכזאת מערבולת של עננה סוערת שעוטפת אותי ואני מתחילה לנשום יותר ולחזור חזרה למודע וכזה ספייס וההרגשה הזאת, בדיוק זאת, זה הדבר הכי מדהים שיש זה כמו להיות ברגע השקט של עין הסערה זה שקט נפשי ורוגע ברמה אחרת ואני שוכבת שם מעכלת וצפה, כמו עם אדוות מים שלאט לאט נמוגות ואנחנו מדברות ואני פשוט במקום כזה טוב...בזכותך.
בשלב כלשהו אני קמה מהשולחן ישר לתוך הכירבול שלה לאנחנו הזה השלנו הזה… ❤️
אוהבת אותך💖
יודעת שיצא ארוך… אבל לא קל להסביר חוויה כזאת עמוקה וקשוחה ומדהימה בקצרה.
לא מוסיפה תמונה… יש בפוסט הקודם😈
