השנה מראש תכננתי יום הולדת רגועה יחסית שבסוף יצא שבוע פשוט מהמם ובול מה שהייתי צריכה לא יותר ולא פחות.
היה קונצרט של נגנים מדהימים עם כנר מגרמניה שהיה פשוט מדהים זה כול כך ריגש והפעים אותי, ארוחת ערב משפחתית חמה ומחבקת, ולקינוח סשן עם נרות ליום הולדת😍😍
הקשירה הפעם הייתה קשוחה ממש, התלייה הייתה קשה מאוד, הידיים נשאו את רוב המשקל ובהן הכאב היה הכי גדול ואז כשהוריד אותי הוא קשר את הרגליים כשרק הברכיים נוגעות בריצפה אבל הקושי היה בידיים שהיו מתוחות גבוה ממש ולא משנה איך זזתי בכדי אולי להקל על המתיחה שלהן זה פשוט לא הצליח, אז נותר רק לספוג וההתמודדות הייתה קשה, כואבת ומאתגרת כמו שאני אוהבת😈
כאב גדול אצלי זה גורם להתמסרות למקום הזה עם עצמי של תחושות חזקות, התמודדות עוצמתית ובווליום גבוה, לתעל כוחות נפשיים שנדרשים לזה, אני מאוד נוכחת ברגע, ונותנת לעצמי להכיל ולספוג לתוכי את הכאב, לבלוע אותו, להתמודד איתו ולקבל אותו נוכח וכאן וחזק ועכשיו, המקום של ההתמודדות הזאת זה מקום שאני מתענגת עליו וחייה על הקצוות שלו כבר שנים, הכאב אצלי הוא כבר לא רצון הוא צורך, כאב בשבילי זה מקום שאני פוגשת את הכוחות שבי, זה משחרר בי כימיה מדהימה וערפול של חשמל, אופוריה מושלמת ועוררות שלא קיימת במצבים אחרים😈😈
וקצת תמונת לנפש😍