Yours

הרבה אנשים מסתייגים מהאמירה שבדסמ זה טיפול/ריפוי וכן גם לי יש הסתייגות רצינית  מזה אבל רק כשזה מגיע כ-המטרה והכוונת תחילה להכול. 

לא, זה באמת לא טיפול, אבל בסופו של דבר יוצא שזה מרפא הרבה יותר קשיים מכול "סדנאת נשימה".

כשהחיים מכאיבים ומקשים ויש עומס הבדסמ נותן מקום מדהים לשחרור התודעה ושיחרור של רגשות ותחושות שתקועים, מעבר לכימיה המדהימה שזה מעורר בראש ובגוף, הכאב מבחוץ משתיק את הכאב מבפנים והכול נותן שקט נקי שהנפש כול כך זקוקה לה, שקט שלאו דווקא אנחנו יכולים או רוצים או מצליחים ליצור ביום יום, זה אנחנו בצורה הכי כנה שלנו, הכי אמת ועצבים חשופים, הכי שקט של רגע לעצור הכול ולהניח את הכול מחוץ למתחם הזה, רגע של אין "אני חזקה", אין נכון לא נכון, אין שום פיקוד שלי, זה מקום טהור ומשוחרר לגמרי מכול מה שכובל, אין בו מעבר ללהיות נוכחת ברגע, אין ברגעים האלו מחשבות שמכבידות, אחריות, תפקידים, אין את השליטה האסופה הזאת שלי על עצמי, ללא האגו שמכתיב בי וזה נותן מחיקה וביטול טוטאליים, זה ריסט עמוק ומוחלט שבו אני נשארת בלי פילטרים ומסיכות אלה רק אמת נקייה.. והרגע הזה שבו אני מפסיקה להתנגד ומשחררת הוא המקום שהכי מפעיל בי, הכי מגרה, הכי חייתי, הכי תשוקה ארוטית של אש, זה מקום של רק אינסטינקטים פריימליים ואותנטיים, כנות עד העצם, שם זה הכי נקי וטהור, הכי פנימי והכי מקורי כי שם אני פשוט הכי אני.

ובעיניי השקט הזה הוא הכי מרפא שיש.  
 

יש הרבה רגעים שנצרבו לי מהסשן בסדום, שלא מפסיקים להבעיר בי.

המון זמן לא קרה לי שכול כך הצלחתי להתנתק ולהתמסר ועד הסוף, הייתי כול כך מנותקת וכול כך נוכחת ברגע בו זמנית.

מנותקת מכול מה ומי שאני פשוט אפס מחשבה, אופי, ערך, פשוט שקט מוחלט מעצמי, והנוכחת כול כך ברגע שם איתכם פשוט קו ישיר בניכם אליי, בין הפקודה לביצוע עם אפס עיבוד בדרך, בלי אני או לחשוב או להתקיים רק להגיש אותי ולהכיל את כול מה מגיע ממכם אליי ועליי, רק להיות כלי לפקודות ולרצונות שלכם, וזה היה המון וזה היה מכול כיוון ובכול חלק בגוף והכול חזק וקשוח ואלים וברוטלי ועמוק ועוצמתי ובווליום גבוה, וברוב הדברים לא יודעת בכלל מי עושה מה ולא רואה ולא מסתכלת, והכול מהיר ועכשיו והכול יחד, אצבעות בגרון ונדחפות ועמוק , הצלפות עם אבזם החגורה מאוד חזקות שמפלחות אותי בכאב עמוק, הצלפות כאלו של חותם של כאב קשוח מכול אחת ואני חוטפת וחוזרת ומגישה וקשה וכואב ומאתגר ושוב מגישה ושוב כאב קשוח ומכילה ונותנת לזה להיספג ולחלחל לתוכי, הפיטמות נצבטות ושורפות, והיריקות שכול כך הדליקו אותי, והברוטליות האלימה הזאת שהעיפה אותי וחירמנה אותי כול כך, והמסכה שחצצה אותי וממני ונתנה לי יותר להעלם, הרגע שאני על הריצפה על הברכיים עם הפנים אליכם ורואה פתאום שאנשים מסתכלים עליי וזה העיף אותי ברמות אחרות שאנשים רואים אותי בכלום שלי , בהכי למטה אבל מרגישה הכי הכול ועפה וטירוף…

"ידיים קדימה" ואני שמה ומגישה אותן וחוטפת עליהן וכואב ומאוד ושוב מגישה אותי, וחוטפת שוב וכואב ומתקפלת אבל גם שמה אותי שוב כי מה שתרצו וזה מה שדרשתם וכשאני שם, זה הכי בובה אם לא אומרים לא זזה, מבוטלת לחלוטין ואני מגישה אותי שוב אפילו שיודעת שיכאב כי רק תיקחו, ואז אמרת לי לאונן ואני מכניסה את היד לרטיבות המטורפת שהייתי בה פיזית שהגיעה מהנפשית ומאוננת ומסתכלת על האנשים שצופים ונדלקת מזה עוד יותר ומפעיל אותי ברמות זה שרואים אותי בכלום שלי והשום דבר שאני ,שרואים עד כמה אני אפסית ובריצפה וסמרטוט וכלום ועפה מזה, וחוטפת בירכיים וכאב חזק ומאוננת חזק יותר וחוטפת שוב ומתקפלת, ואני במצב קשוח של מעורפלת לגמרי ובספייס פסיכי לא מרגישה כלום ובו זמנית מרגישה הכול ובעוצמה מתקפלת וחוזרת ומתיישרת לעוד כי אני לא בלהרגיש כרגע, לא להתקיים כרגע, ואין אותי ולא בלתת לזה ולי מקום כרגע, אלא רק להיות ולהכיל..פשוט להתמסר לרגע ועד הסוף ממכם ואליכם.

זה היה בהחלט בין הסשנים העוצמתיים שחוויתי, לא קורה הרבה שמצליחה להגיע למצב של ממש התמסרות וניתוק ועד הסוף, ללהיות הכי בהכול ובאותו הזמן להיות הכי בכלום, בין המקומות הכי מדהימים להיות בהם. 

היה פסיכי ומטורף ואתם משוגעים לגמריי ומדהימים יחד והיה מטריף להשתגע איתכם❤️

זה משהו שהיה מזמן, כן זה אחד מהרגעים החקוקים שהזיכרון הסלקטיבי המרגיז שלי מאפשר שהפעם אזכור, או יותר נכון לא את הפרטים, אלה שאזכור את התחושות ומה שהרגשתי, את כלל החוויה וההוויה.

שיחות שהיו לי לאחרונה גרמו לי להיזכר בזה ולרצות להסביר את זה במילים. 

זו הייתה הפגישה הראשונה שלנו אחרי הרבה שיחות בדסמ ויום יום... לא היה מתוכנן כלום אלא רק הצגה מחתרתית קרוב לבית וקפה היכרות אצלו, נפגשים, מדברים, הגיע השעה ללכת לשם הייתה הצגה חביבה מינוס האמת ציפיתי ליותר היה מסורבל קצת וכמו לא בדיוק שם ולא מספיק ברור גם בשביל משהו שאמור להיות מתוכנן כלא ברור..

חזרנו אליו מדברים קצת על ההצגה מנתחים קצת, הוא תופס לי את הפנים עובר ומבלגן לי את השפתיים, הלחיים והעיניים, לא משהו רגיש אלה משהו חופר, מנסה לטשטש, לעוות, להוציא אותי מהמתוקתקת שבאתי, נותן לי אצבע למצוץ קצת דוחף עמוק, בודק אותי ואת התגובות שלי, קורא אותי ובוחן, אומר לי עיניים אליי, מוציא שד אחד מהמחשוף ומועך, לא ברוך אלא בגסות,בברוטליות לא מתנצלת זה בשביל להכאיב, לערער, לא לחרמן, לא ללטף, רק בשביל להכאיב ולהוציא אותי עוד מהמאורגנת והאסופה שהייתי כשהגעתי אליו, בשביל לבדוק אותי לבחון ולאמוד אותי, הוא רואה אותי מתחילה להתערפל, נכנסת למקום בתודעה הזה, הוא ידע שציצי זה רגיש לי ולא אוהבת או נהנת מזה והוא מועך וסטירה חזקה של ידיים גדולות וחזקות, סטירה בו של מהלב, של לא מתחשב אלא נותן עד הסוף ואני נרתעת קצת אחורה, אבל גם מתקרבת לעוד ואז מתחיל להמטיר סטירות על אותה אחת אני מתחילה להתפתל, להתרחק ולהתקרב רוצה לתת אבל שונאת, והוא רואה ויודע וממשיך..

אני מתנשמת מתרחקת ורגע נושמת, אומר לי לרדת לשבת ליד הרגליים שלו על הריצפה, והציצי בוער ופועם, וחשבתי שזהו ורגיעה.

אני  נרגעת ונושמת ליד הרגליים שם על הריצפה, ואז הוא מושיט את היד ליד הציצי הכואב ואומר לי שימי אותו... ואני מתחילה להתווכח עם עצמי, אני לא רוצה וכואב ולא הנאה בשום אופן אבל מרגישה שרוצה.. בשבילו, בשביל ההנאה שלו, בשביל פשוט להיות בשבילו, ריצוי לרצונות שלו... בשבילו סופגת, ואז מניחה את הציצי בכף יד גם אחרי כול הריב שלי עם עצמי וזה שאני יודעת שזה יכאב וכאב חזק, לא יהיה כיף,יודעת שהוא עושה בשביל לראות אותי, בשביל לראות עד כמה אתמסר, בשביל לראות אם ועד לאן אלך אליו ואתן, בשביל להבין את התגובות והוא רואה את הכול ובוחן, את הויכוח עם עצמי הזה, את ההיסוס שיודעת שיכאב ומאוד ועדיין בוחרת להגיש לו אותי. 

אני שמה את השד בכף יד שלו בזהירות מהוססת, מעניקה לו אותי ועוד מרצון וקצת טיפשות ועולב שמוכנה בכלל ולא מבינה למה, אפילו שלא רוצה אבל נותנת, והוא מתחיל לתת סטירות וחזקות ולא כיף ולא טוב ולא נעים וכואב וקשה ומרגיז ושונאת, ואני שם כי זה בשבילו, אפילו שרבה עם עצמי על למה אני עושה לעצמי את זה בכלל וסופגת עוד ונושמת אליי את הכאב ואותו ואת הלמטה שלי מולו ואת הפטתיות לעשות משהו ששונאת רק כי זה בשבילו, כי רוצה להעניק לו, ועוד מבחירה שלי של לשים את שנאה שלי מוגשת לו. 

המבט שלו, ההבנה שלו שמחלחלת שאני מהתמסרות, מהנותנות, מהמכילות, מהסופגות עוד ועוד בשבילו, מהנכנעות, מהמרצות... שם אני הייתי, שם הרגיש לי להיות מולו המקום של מתחתיו, הרבה הרבה מתחתיו למטה, אז הבנתי שהוא מהאנשים שמרגישה, באמת מרגישה שמעליי, שהוא כאן המחליט ואני נותנת ומוותרת ונכנעת, לא משהו שקורה לי הרבה ההבנה האמתית של מישהו שהוא מעליי, בלי אני ואין צורך שיהיה אני,אלא פשוט להיות ריקה וחסרת.

אני נוסעת הביתה והויכוחים והריבים והצעקות שלי על עצמי ממשיכים ומתגברים, ואומרת מי הוא.. וזה לא בשבילי... ואני לא שם.. זה לא מי שאני...זה מוציא אותי מאיזון ומסוכן לי.

אחרי שחוזרת הביתה מבינה, מחלחלת ההבנה ומתיישבת בי.. שזה בדיוק זה, זה האתגר והאש, הלא מוכר ומסקרן ומושך, זה בדיוק שם, זה האסור והלא כדאי והמפחיד והמסוכן והטיריקי וללכת על חבל דק מאוד מאוד,וזה נכון ויש לי בו ביטחון שלא יפגע או ישבור או שניהם, שידע גם לעצור ולא ללכת עמוק מידי או רחוק מידי או לפרק מידי ושישמור אותי מללכת לאיבוד לגמרי.

ואז שולחת הודעה... אני רוצה עוד. 

אנחנו כבר שנתיים פלוס מכירות ואיתה אני מוכנה הכול והכי גבוה והכי טירוף והכי פסיכי שיש, תמיד מרגיש לי  איתה שהכול נכון, הכול מותר, סומכת עליה בהכול  בין אם זה בבדסמ ובין אם זה בחיים האישיים, אני מרשה לעצמי להיות חשופה אליה וכשהיא מסשנת אותי זה מדהים זה גבוה וזה עוצמתי תמיד וזה האנחנו שלנו וזה בית וזה חשוף ללא כול מגננות וזה פשוט נכון כול כך... וזה הכול הקשר הזה, ידידות טובה וזאת אהבה וזאת דאגה ועטיפה וזה סשנים וזה פשוט לבלות יחד וזה תמיד כזה ממלא האנחנו הזה, כי יש משהו באנחנו הזה שפשוט כול כך טוב ורגוע ואמיתי ומדויק ונכון הקשר שלנו מיוחד ותמיד היה ותמיד יהיה. 

נפגשנו אבל סשן לא היה בנינו תקופה, ידעתי שאת צריכה ומאוד, וידעתי שאני צריכה את זה וזה פשוט היה מדוייק...

הצלפת בי והמון וכואב וחזק וזה היה בול מה שהיינו צריכות הרגשתי את ההנאה שלך והצורך ואני פשוט התעופפתי גם מלהיות בשבילך וגם כי הכאב החזק הזה פשוט הטריף ועורר אותי לחיים, מזמן לא חוויתי הצלפות וכבר שחכתי כמה שזה משחרר ופראי ומעיף ועוד ויותר  וזה פשוט הרגיש כול כך נכון וכאב חזק עוצמתי ומאתגר וכן עודדדד ורגע לנשום ועוד וחזק ורגע שאת מנשקת ורגע שמחבקת שבודקת אותי ואיתי וסטירות שאני כול כך אוהבת ואת בכול מקום ועל כולי... ואז אני על 4 ועוד הצלפות ואין לברוח ומצמידה וצועקת לתוך המזרון, ואת מתחילה לחדור אליי עם הסטרפאון בעוצמה ופותחת אותי אנאלית ואז גם בכוס ומרחיבה אותי ומזיינת אותי ואני משפדת את עצמי עליך ואני כזאת זונה ממך ובשבילך ואיתך ובפראות  ומשתחררת מהכול, לקחתי את הסטיספייר ואני גומרת ומורידה אותו ומחזירה אותו ועוד גמירה ועוד ולא מצליחה להפסיק תוך כדי שאת מזיינת אותי ועוד הצלפות שמטריפות ואז עוד הרחבת ופיסטינג אנאלי שזה דבר שלא חשבתי שאי פעם יקרה לי, פסיכי ואז פיסטינג בכוס ואני כול כך  פתוחה והחורים בוערים וכול דחיפה שלך רק זורקת אותי קצת יותר מחוץ לשפיות ואת מצליפה ומהכאב הזה אני ממשיכה לאונן ממנו בלי לגעת בי בכלל רק ההצלפות והסטיספייר וגומרת עוד וזה מעיף וזה ואוו😈

ואז נשימה, מנסה לפחות, והגוף בטירוף משלו אין חלקיק בי הגיוני ובמציאות באותו הרגע, הכי סמרטוט ושכול כך באפיסת כוחות ושבורה ומגרגרת מעונג... וזה פשוט עוטף אותי באופוריה מוחלטת. 

ואנחנו יחד במיטה ומדברות ונוחתות הכול בוער, החורים משומשים ושבורים, התחת כואב פסיכי מההצלפות ואני מרגישה אותך איתי, ממש מרגישה אותך והרגעים האלה שלנו זה קסם זה משהו שאי אפשר להסביר זה שקט ורוגע נפשי אחר ומיוחד וכול כך טוב והכי מדוייק שיש❤️

 מדהימה שלי אני כול כך אוהבתותך ותמידדד והרבהההה ומלאאאא 💋💋💋

*הושמדהה

***לתוהים לא אנחנו לא בזוגיות פשוט אהבה טהורה

דובר לא מעט על כמה שאתה רוצה ללמוד מדיקל ומי תלמד אותך אם לא ה-סדיסטית של הדם וכאב🤣🤣

משבוע שעבר אני כבר במחשבות במיוחד ששניהם אמרו לי להתכונן זה הולך להיות אכזרי.. אכזרי שלהם זה כאב איכותי, קשוח ומאתגר😍

נפגשנו לקפה שנייה להתעדכן קצת והאמת ממש הייתי צריכה את הרגע בשביל להתנתק מהבוקר בעבודה.. ולהיכנס להתרגשות שלפני, ללחץ בבטן מהפרפרים שנשרפים אחד אחד שם.. 

הגענו ונכנסתי להתקלח, יצאתי, השולחן כבר היה באמצע החדר, כול המחטים והציוד לזה כבר היו מונחים ורק מחכים… כמובן שהריגוש עלה כבר פי כמה וכמה יודעת שבעוד כמה רגעים אני אהייה שם בשולחן כחומר ביד היוצרים ומיליון מחשבות רצות למלא כיוונים..

 נשכבתי על השולחן נושמת עמוק כמה שיכולה ומפנימה אליי את הרגע שלפני… 

התחלת להסביר לו וכמובן סיקרן אותי 🤣 מקשיבה לך להזהרות, לסוגי מחטים, הדקירות השונות, 

ואז אחת נכנסה, ועוד אחת ואת לאט לאט עולה בעובי מלמדת אותו והוא מתחיל מהצד השני עם הקטנים ובו זמנית את עם הגדולים והדואליות הזאת בין העדינות והרכות לבין הההרגשה הקשה והעמוקה של העבים הטריפה אותי, נושמת כול דקירה חזקה לתוכי וכמו נושפת עם כול עדינה מחט החוצה… ואחד אחד ובו זמנית ודק ועבה ובאותו המקום ומפוזר ותוך כדי את מסבירה ומלווה אותו  ונוגעת בי  וגם רגע מנשקת אותי ונותנת לי רגע את האיתך הזה… יצרתם לי אומנות בגב ואני כבר בתוך האופוריה שהכאב יוצר לי, התקדמתם למטה שמתם כמה בישבן ובכוכב ומפוזר וירדת עוד למטה לירך ששם הקמת יצירה של מחוך סגול יפייפה ומושלם😍

אחרי שהוצאתם אותם נשארתי שוכבת על הבטן קצת נושמת מרגישה את החשמל בגוף אתה מניח את הידיים עליי אמרת מוכנה ל10? והתחלת ב10 ספאנקים חזקים שעוררו אותי לחלוטין… שאלת  20? אני חייכתי והיא ישבה ממולי אני חוטפת ממך אגרסיביים וחזקים ואנחנו חולקות שם רגע, ואני בעוד מקבץ ומסתכלת עליה והיא שם איתי ואז היה שקט והיא אמרה זה היה 60.. אני אף פעם לא מצליחה לספור כי אני בפנים בכאב שלי והגיע עוד מקבץ ואני עדיין שם איתה בעיניים ובחיוך וסופגת את הכאב ממנו אליי ואז שקט.. היא אומרת  90.. הישבן בוער באותו הצד היו כול הספאנקים וזה הימם אותי לחלוטין.

התהפכתי על הגב האור סינוור אותי וביקשתי כיסוי עיניים שמתי ואני נושמת, נרגעת, בתוכי רגע,החושים האחרים תופסים מקום ועוצמה. 

מחטים נכנסו בכאב חד לשדיים, הייתי עם רגליים פשוקות, ידעתי שיהיה בכוס אבל לא ידעתי מתי,איך, כמה ואיפה ואז היה שקט אני ומתחילה להרגיש את כול הטירוף שמתרוצץ לי בגוף ומבעיר אותי…בשניה חדרה מחט בשפתיים בכוס זה היה ואוו, כאב חד ועמוק שהפתיע אותי ועפתי מזה ועוד אחת ואני רק עפה יותר ומתמסרת לכאב ומתכנסת בו וגונחת אותו החוצה ועוד מחט ועוד אחת ומרגישה כאב שהטריף אותי לחלוטין ומחטים יצאו ואז הגיעה דקירה אחרת קשה ועוצמתית שנכנסה משפה אחת ונכנסת אל הצד השנייה ואני מרגישה את הכוס סגור, אטום, זאת הרגשה שלא חוויתי, כמו נגד הטבע ואז עוד מחט וסוגרת עוד קצת ועוד אחת ועוד נסגרת והכאב הזה שיגע אותי לחלוטין והתגרתי מזה ברמות של טירוף ואני רק מרגישה, אני עם הכיסוי על העיניים וזה הדהים אותי זאת אופוריה עוצמתית ובעיניי סוג של שמימית משהו שלא יעזור זה נהפך לצורך ברגע שטועמים, סם טבעי שכול פעם יותר קשה להשיג והיא לוחצת קצת עם היד פתוחה עליהם ואני רק יותר נושמת וחווה את הכאב המטריף הזה לתוכי. 

לאט לאט המחטים יוצאות אני נכנסת לאופוריה ועננה אופפת אותי כולנו רגע נושמים נרגעים אני מרגישה את הגוף שלי הכי חי, הכי ער  ובו זמנית הכי רגוע בדואליות מדהימה וזאת פשוט הרגשה עילאית😍

אני נרגעת נושמת ואתם שם איתי, מרגישה אותכם סביבי עוטפים.. תמיד זה קסם איתך אהובה וכשאתה איתנו זה תמיד חוויה… תודה😘😘

התלבטתי המון על התמונות אבל כול כך רוצה לשתף😈

***הושמד**

,