שקופה

בא לי שבפעם הבאה שניפגש,

ככה... רגע לפני שכל אחד יפנה לדרכו... תפתיע אותי!

תמשוך אותי אליך ותנשק אותי בפתאומיות. נשיקה כזאת... נחרצת! עמוקה!

אני לא אבין איך פתאום זה נפל עליי, ואמעד קלות מההפתעה ומההתרגשות, ואתה תדביק אותי לקיר הסמוך ותנשק שוב.

תמלמל משהו על כמה אתה אדיוט שלא הבנת שאני בעצם הדבר הנכון בשבילך. ולמה אתה מתעסק בשטויות במקום בדבר האמיתי..

ואיך לא הבחנת בזה כל השנים...

ואז תחבק אותי חזק

ונעשה אהבה.

אבל אני לא מאמינה בנסים.