סופש שבפתח תמיד הביא איתו פחדים מטורפים, שוב להיות לבד, למצוא את עצמי עם בקבוק וודקה גומעת אותה ולא לאט, לצידו גלידה משפחתית ושתי כפיות כמי שמצפה שיהיה איתה משהו לחלוק עמו..אך מאז שחדרת לחיי יודעת שזה נגמר אין יותר את רגעי הבדידות המטורפים הללו אין משברים שאחווה עם עצמי אין דמעות שרק הכרית תנגב יש אותך וכך בדיוק אני אוהבת.
אותך נכנס בדלת עם מבט מטריף קרימינלי, מסתכל עלי איך שאני ואומר שמושלמת, שיפה שמהממת,
מחבק חזק מכניס בין זרועותיך חודר לנשמתי רק במגע, שואלת אם אתה פה אדוני והתשובה לא מאחרת להגיע אני פה כדי להשאר.
בשבריר שנייה זה מתחיל מוצאת עצמי על 4 מוצצת, מטריפה ,כנועה, עומדת צמודה לקיר סופגת אחת אחרי השניה מתבלבלת בספירה ומתחילים שוב מחדש בראש רץ לי המספר הגדול הזה שהגעתי אליו נאבקת בעצמי להמשיך שומעת את קולו שואל אם אני בסדר ומתמלאת בכוחות מחודשים דומעת אך ממשיכה כואבת אך מכילה כי עוד רגע זה יסתיים והוא יאחוז אותי בזרועותיו ינשק יחבק יחטף ילקק את פצעי עד שיעלמו לגמרי...
תודה אדוני על סופש מדהים
