לפני 8 שנים. 19 בנובמבר 2016 בשעה 20:12
אפשר לשנוא ולאהוב את העולם הזה באותה הנשימה?
לא להצליח להבין למה אני מאפשרת לעצמי את הכאב הזה, לרעוד כשהיד שלו מתקרבת לגופי כי יודעת שזה לא יהיה חיבור או ליטוף, זאת הולכת להיות סטירה שתהדהד באוזני לפחות כל היום או ספנק כי התחת שלי דורש אחד שכזה ועדיין כשזה לא מגיע להתחנן שזה כן יגיע.
להתאבן כשמחכה לו על ארבע ועדיין להרטיב ולטפוף על הרצפה.
לשמוע את רעשו של השוט חותך את האוויר ולייחל לצריבתו על בשרי.
להתענג מהסמנים ביום שאחרי ועדיין לא להבין איך עשיתי זאת לעצמי ואיך התענגתי למרות הכאב מכל רגע.
מסתבר שאפשר לשנוא ולאהוב את העולם הזה באותה הנשימה.