שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הפורקן שלי

לפני 7 שנים. 31 בדצמבר 2016 בשעה 16:12

מותשת אחרי שבוע עמוס בצורה איומה, שעות עבודה ארוכות מאוד, ופער שלא מצליחה לצמצם וכך מגיעה אלייך שיער סתור עיניים עצומות גוועת ברעב והדבר שרוצה להכנס למקלחת חמה וליפול למיטה, אך תוכניות ותוכניותיך שונות לחלוטין האוכל כבר מוכן לי על השולחן ואיתו הקפה שאוהבת, מסתכל על בעיניים אוהבות אך הגומה שלך עם חיוך זדוני, צופה בי אוכלת משתיקה את בטני וכשקמה להתקלח כאורח קסם מוצאת עצמי מכנסיים מופשלים ללא חולצה, אדוני למולי אוזק את ידי, וקושר אותם לוו ההוא שלמעלה בתקרה רגליים פסוקות נקשרות אף הן למיטה והספנקים לא מאחרים להגיע אך הם מופע פתיחה החגורה מותירה רשמיה על בשרי שמיותם מהלבנים שנותרו עליו, שומעת את קולך לעברי שואל מהם חובותי וכמה עשיתי מהם, מנגד צורחת שמותשת שלא עומדת בזה מבעד לדמעות מציינת כמו סרט נע מהן חובותי מתחננת ,שישחרר שירפה, שיתן לי לישון, שיש את מחר ורק התחלנו והוא מסתכל עלי ושואל מתלמדת שלי מתי תזכי לשמוע אותי קורא לך כלבה?

 מיד משפילה מבט ועדיין מתנגחת עם עצמי שהשבוע היה קשה, בין  רגע מתיר את רגלי הקשורות מרים אותי למקלחת, משכיב אותי על המיטה מחבק ואוהב אותי איך שאני מבינה שלי היה שבוע קשה ועמוס אך לאדוני היה שבוע נורא יותר המתלמדת שלו סרחה...

 

אוהבת אותך אדוני המון


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י