הפורקן שלי

מכוונים שעון לחצי שעה גנובה לפני שצריך לקום אולי לזיון חפוז אולי סתם למציצה קלילה.

מצאנו עצמנו מנהלים שיחה רגועה ושלווה, מחובקים שואבת לתוכי את החיבוק הענק שלך לוקחת ממנו כל שאפשר גוזלת את כולך לעצמי לפני שקמים לשבוע חדש עמוס פחות או יותר מקודמו.

רק כך מצליחה להחזיק את עצמי בלעדיך או ככה חשבתי בשיא טפשותי, כי ברגע שכף רגליך יצאה מהדלת התגעגעתי אלייך והחיבוק שהותרת לי לא הספיק לי... אך יודעת שתמיד אתה איתי מחבק מלטף שומר מגן גם כשאתה לא למולי.

מתגעגעת כל כך אדוני

המתלמדת שלך