סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

הפורקן שלי

לפני 7 שנים. 18 בינואר 2017 בשעה 6:51

קרה לכן שזה כל כך כואב שאתן לא מבינות למה אתן מעוללות לעצמכן את זה? לספוג להכיל לכאוב ברמה כזו שפשוט בא להעלם להכנס מתחת לפוך ולא לצאת ממנו לעולם?

אבל אז כשהכל נגמר, כשנמצאת בתוך הידיים שלו זרועותיו עוטפות את גופי בחיבוק אוהב וחם, מפנימה שזה היה שווה כל שנייה שכל כאב שחרט על בשרי כל סימן שנותר עלי זה לא אות קיין אלא סימן לאהבתו,

ואז פשוט מחכה לפעם הבאה


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י