שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

הפורקן שלי

לפני 7 שנים. 7 במרץ 2017 בשעה 6:40

מרגישה לבד עם עצמי, תלושה מהקרקע ללא יציבות, מתעופפת באוויר הפתוח בלי אף אחד שיקח אותי אליו לחיבוק ליטוף, בלי יכולת להמחץ מרוב שדואגים לי.

אפטית לחלוטין הכל חולף על פני ואותי זה כבר לא מעניין וכבר לא אכפת אין לי כוח לקום לעמוד ללכת לחשוב

 

הכל על אוטומט מרוב שהכל תלוש לו אי שם כולל אני ואין במה להאחז עד שאפול או שאמשיך לעוף עם הרוח אל הלא ברור.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י