לפני 7 שנים. 22 בדצמבר 2016 בשעה 15:42
לפינה זו היתה תכנית סדורה: לאחר הדו-חמשיר שחנך אותה, הכוונה היתה להמשיך בחמשירים בודדים, אשר רובם התעתדו לעסוק בצורה כזו או אחרת בקוראת שיזמה את הפינה, ומיעוטם - בנפשות-פועלות נוספות הסובבות אותה. עם זאת, אומנות היא במיטבה כשהיא מעוררת תגובות מהקהל ומצויה בדיאלוג עימו, ולכן אין הפינה יכולה להתעלם מן הדואט שיזם אתמול אח-אש, דואט המועצם על ידי שירת המקהלה הנשמעת ברקע.
הלל לאח אש, אם כן (ושימו לב לאופן בו מושא היצירה גורם לה לעלות על גדותיה, באופן מילולי ממש, ולפרוץ את גבולות הז'אנר):
יש אומרים שמלאך וצדיק הוא,
יש אומרים – מלך-קיטש ודביק הוא.
אם ארצה פה עכשיו
לספר כל שבחיו,
ה' שורות פשוט לא יספיקו.
...ולכן לי אקח עוד חמש
לספר בשבחו של אח-אש:
הוא מסור ככלבלב
(בזה – אין עליו)
ויודע ל'פסיק לקשקש.
