כידוע, סשן טוב נשאר איתך הרבה זמן אחרי שהוא נגמר. וזה בדיוק מה שקרה (ועדיין קורה), אחרי הסשן האחרון שלי איתה - המחשבות, במיוחד שתיים, לא מרפות.
היא לא קשרה אותי. לא היה צורך. גם כי לא היתה לי דרך לחמוק מהאמצעים שהיא הפעילה, וגם כי לא רציתי.
והיא ניצלה את זה עד הסוף, ובמשך כמעט שלוש שעות רצופות תקפה בארסנל די מצומצם של כלים, אותם כיוונה למספר די מצומצם של נקודות. (זה נשמע אינטנסיבי מאוד, אני יודע, אבל היא היתה נינוחה להפליא.)
ושתי המחשבות הללו הנצו מיד, לבלבו והשתרגו במהירות, והן מדגדגות אותי עכשיו מבפנים, וימשיכו לצמוח ולפרוח עוד זמן רב, אני מאמין:
כמה שאני אוהב אותה!
ומה עשיתי, שמגיע לי כל הטוב הזה?!
אה, אתם רוצים לדעת עוד על הכלים? (-:
הם לא היו ממשפחת המצליפים, וגם לא ממשפחת החודרים, הרוטטים, המרסנים, או כל סוג אחר שניתן לקנות בחנויות שמפרסמות כאן, ואפילו לא בהזמנה מחו"ל.
זה פשוט: במשך שלוש שעות הותקפתי בחלק ממבחר הכלים שבארסנל האהבה שלה.
