כשאדם נרשם לאתר כמו הכלוב, הוא עושה זאת מתוך תקוות וציפיות מסוימות. את מה שאני קיוויתי לו הגדרתי, כשנשאלתי, כקשר מתמשך עם שולטת מתאימה. התקווה הזו התממשה מעל ומעבר לכל הציפיות שלי, ויחד איתה הגיעו הפתעות.
לא ציפיתי להתאהב, למשל. אבל למרות שזו ההפתעה הנעימה ביותר, היא רחוקה מלהיות המפתיעה ביותר. כלומר, זו תוצאה שבכל זאת נמצאת בטווח התוצאות המתקבלות על הדעת (ועובדה שזו מטרה מרכזית עבור רבים מהחברות והחברים באתר).
לא ציפיתי לחברות – ואני לא מתכוון כאן להחלפת לייקים ותגובות ידידותיות באתר, אלא לתקשורת אכפתית שמתקיימת גם מחוצה לו. אבל גם זה משהו שנתקלתי בו בשיטוטי כאן בחודשים שקדמו להרשמה.
תוצאה שבשום אופן לא יכולתי להעלות בדעתי אז, היא מה שאני מנסה לתאר כאן היום, ומוצא שקשה מאוד להסביר אותו. אנחנו קוראים לו משפחונת. וחוץ ממנה וממני הוא כולל עוד אישה אחת, אן, שנפשו של כל אחד מאתנו נקשרה בנפשה.
אני לא מרגיש בנוח לדבר בשמן, אז אסתפק בכך שהן מגדירות את הקשר ביניהן כקשר המתקיים בין השולטת-האם לשולטת-הבת, וטוענות שמצאו כל אחת את נפשה התאומה. מבחינתי, אן היא אחותי הצעירה (שמעולם לא היתה לי), ולכבוד הוא לי (וגם משמח אותי מאוד) שהיא קיבלה אותי כאחיה הגדול. שני הקשרים הללו צעירים להפליא, ושניהם נראים, משני צדיהם, כאילו הם מתקיימים כבר שנים.
אבל הדבר המיוחד באמת הוא הקשר המשולש. אני חייב להודות שבתחילה, לא הרגשתי בנוח בפורום המשולש. העמדה השווה עם אן וההיררכית עם גבירתי, כששתיהן ניצבות באותו מישור האחת ביחס לשנייה, גרמו לי להרגיש כמו בציור של אשר. כשסיפרתי לה על כך, היא עדכנה את אן, וכשאחותי שאלה אם זה אומר שמעכשיו לא תהיה יותר תקשורת משולשת, התשובה היתה: "מה פתאום?! מי שואל אותו?! הוא יתרגל".
אז התרגלתי. :-)
ולא רק שהתרגלתי, אלא שזה אחד הדברים שאני הכי נהנה מהם. (זה שהיא צדקה גם במקרה הזה, זו בפירוש לא אחת ההפתעות שאני מדבר עליהן.) לא רק שזכיתי באינטימיות עם כל אחת מהן בנפרד ועם שתיהן ביחד, אלא זכיתי גם להיות עד – ולפעמים אפילו קצת שותף – לחלק מהאינטימיות היפהפייה שיש בין שתי הנשים יוצאות הדופן הללו.
