לפני 7 שנים. 15 במרץ 2017 בשעה 16:25
אתמול היא שאלה אם אני מסופק, ועניתי מיד "כן!"
עניתי מיד, גם כי זו שאלה על רגש, ולכן אין מה לחשוב יותר מדי, אבל גם כי כבר חשבתי על זה לא מעט. 🙂
וחשבתי, בין היתר, כמה מעט אני צריך:
חיוך קטן - אני מסודר.
צחוק - אני בשמיים.
לשמוע את קולה - ספייס.
מגע ידה - בכלל.
ולא, אני לא מסתפק במועט; אני מסופק ממעט. כל עוד המעט הזה בא ממנה.
