היום דנו באפשרות של שינוי הניק שלי לרצוציק. היא התחילה לקרוא לי ככה כשהעומס גבר, פתיחת העסק העלתה הילוך, ומספר שעות השינה התכווץ. בהתחלה זה לא עורר אצלי התנגדות של ממש - רק הצקה קלה, אבן בנעל. אבל כשהרגע שבו הייתי אמור לעשות את זה בפועל התקרב, משהו התעורר ומחיתי רפות.
היא דרשה ממני הסבר, ואני מניח שעד לנקודה זו היא ניווטה אותי לאן שהיא רצתה. תיקון: היתה צריכה לדחוף אותי קצת לשם. אני באמת קצת עייף. אז הסברתי חלקית, והנה הסבר מלא יותר, גבירתי:
את רואה בכינוי הזה גם יסוד מסוים של השפלה, והסכמת איתי שיש בו גם יסוד של אמפתיה, אבל מבחינתי, כשאת קוראת לי רצוציק - הברקה שלך - זה בראש ובראשונה שם חיבה. שם שהוא לגמרי שלך, ולכן הופך אותי לקצת יותר שלך.
אבל אם רצוציק זה לא שם חיבה, אלא זה השם שלי, אני - אז הוא מצמצם אותי למשהו שאני לא נהנה להיות, ולא רוצה להיות, ובכך הופך אותי לפחות, וגם את מה שאני נותן לך - לפחות. ואני רציתי ורוצה לתת לך את דאניל. וגם אם דאניל כרגע עייף ומוגבל, בכל זאת יש בו, אני חושב ומקווה, יותר מאשר ברצוציק, שהוא בכל זאת היבט זמני ולא שלם שלי.
מקווה שיצא (לפחות טיפה) דאנילי, גבירתי האהובה.
