הייתי בת 22 כשהשולט הראשון כבש לי את הלב והנשמה, שם בצנצנת ושמר טוב טוב.
הוא היה בן 38, עורך דין, קרייריסט ומצליח והשליטה שפרצה ממנו היתה גורמת לברכיים שלי לרעוד כמו חולת פרקינסון במצב מתקדם ולכל החורים שלי לנזול בלי שליטה. כן. מכולם.
התקופה היתה תקופת ביניים בין השחרור מהצבא ואיך ניגשים בכלל להתחיל את החיים האמיתיים והדיכאון היה בשיאו.
הלילות היו לבנים וארוכים, מלאים במילים שנכתבו ובשיחות צ׳אט מיותרות, הייתי הולכת לישון כשהבוקר היה עולה ומתעוררת בשעות אחר הצהריים המאוחרות.
בימים קשים במיוחד לא הייתי מסוגלת להתקלח.
בכלל, יש בה משהו במקלחת הזאת ובמים שפותחים את המנעול שסגור ברוב שעות היום על המחשבות. בימים טובים עולים רעיונות קריאייטיבים וטקסטים משובחים, בימים פחות טובים מחשבות על כשלונות ועלבונות היו משתקים אותי והייתי מסרבת להיכנס תחת הזרם.
והוא, שהפגיש אותי לראשונה עם עולם השליטה באופן מוחשי, שמיקם אותי בדיוק במקום שבו חלמתי להיות מבלי לדעת שזה אפשרי בכלל, היה יודע לנהל אותי כראוי.
במקום להשכים בשעות אחר הצהריים, הייתי מניחה את הטלפון ליד האוזן שלי וב-08:30 הייתי מקבלת שיחת בוקר אליה הייתי מחויבת לענות, לא כי מישהו הכריח אותי - כי כך רציתי.
בהתחלה הייתי נתלשת אל החיים לאחר שעתיים וחצי שעות שינה ומשם למדתי לאזן לאט לאט ולהפוך להיות כמו כל הנורמלים שאתם. מצאתי עבודה, נרשמתי לפסיכומטרי ונתתי לחיים להתחיל.
ובאשר למקלחת, אני זוכרת את שיחתנו בנושא ואת קולו העמוק והשקט שהבהיר שאני רכושו ובהתאם לכך אני צריכה להיות תמיד ערוכה ומוכנה לקראתו. מקולחת, מגולחת, כשעורי רך, נעים ומוכן לכל דבר שהוא יחפוץ לעשות בי. ופתאום היה לי קל. הייתי עושה את זה בשמחה כי היה משהו נעים בלהכין את עצמי עבור מישהו אחר.
השנים עברו, אני התאזנתי (פחות או יותר) והוא הפך לעוד פרק מסיפור חיי.
היום אני לא פותחת את הבוקר בלי מקלחת קצרה ומעירה ומסיימת את הערב במקלחת ארוכה, נותנת למים לשטוף את המחשבות שלי במקום להילחם בהן כל כך. אני נקיה, ריחנית ונעימה ואני עושה את זה עבורי ושמחה בכך.
אבל לקראת בואך היום, שוב אתקלח ואכין את עצמי בדיוק כמו שאתה אוהב ודורש כדי שתוכל לזיין אותי ולזהם אותי ולשים אותי בדיוק במקום שבו אני הכי חופשיה להיות בו אני - כלבה.
(ואתם, אם אתם מתעסקים עם ילדות, וכן בגיל 20, 21 וגם 22 אנחנו עדיין ילדות, תשמרו עליהן יותר משאתם שומרים על עצמכם כי הנזק עשוי להיות בלתי הפיך)
