מלכודות של מילים

Tzel​(שולט) -
יש לי מילים יש לי מילים אבל אין לי מנגינה

מיה34​(אחרת) - אם היית הצל ולא רק צל היו לך גם מילים, גם מנגינות, גם חריזות וגם טמטום. תשקול להוסיף ה׳ לשם

נאה-דורש - איה כותבת מפוארת

מיה34​(אחרת) - ברמות של קנאה. למות מקנאה.

BrutallDom -

נו באמת.
היית חייבת לעשות את זה?
עכשיו מה אני אעשה?

מילא לשבת על קן נמלי אש, הרבה מאד עבודה ולא פרקטי במיוחד, ואמנם זה מדליק לגמרי, ואני יכול לשמוע את השיח של 'לא לכווץ, לא לכווץ', ולראות הבעות פנים. אבל מילא.
( אלא אם כן מחר אני מגלה קן נמלי אש בפינת הסלון שלי, ואז זה פרקטי לגמרי )

אבל חוקן דבש?
חוקן דבש???
את יודעת איזו תחושה נוראית זו לגלות פתאם שיש כזה דבר, חוקן דבש, ושמעולם לא עשית לאף אחת חוקן דבש?
וגרוע מכך, איך בכל ה30 ומשהו שנים שאתה עושה כל מיני חוקנים לכל מיני נשלטות, וחשבת על כל סוגי החוקנים ועשית את רובם, איך אתה לא חשבת
על חוקן דבש? איך אתה לא המצאת את זה?
את מבינה איזו תחושה איומה זו?
למה היית חייבת לשים את זה פה ככה.
ועוד ערב ראש השנה, כשחצי מהסופר מלא בדבש למכירה.

( לא נותנים לגבר כלום. הוא לוקח לבד. ותמיד תמיד נשאר עוד מה לקחת. תמיד. לכן הגבר לא משתעמם ולא הולך, כי איך אפשר ללכת כשנשאר עוד כל כך הרבה מה לקחת? )

אם מחממים את הדבש הוא הופך נוזלי יותר או צמיגי יותר?

מיה34​(אחרת) - כל כך הרבה שאלות שאין לי באמת תשובה לתת לך עליהן. יש מצב אבל שדבש חם ישמש כשעווה נהדרת

BrutallDom -

לא לא.
זה אי אפשר לעשות.
אחרי שחיברת את המילה דבש למילה חוקן, אי אפשר יותר להפריד בינהן.
זה עשוי.
(אנחנו לא משנמכים. אנחנו רק משדרגים)


כל שנה אני קונה דבש, אוכל בקושי רבע כפית, שם בארון חצי שנה, וזורק ( טוב נו, אני מתהדר פה בזרי דפנה שלא שלי, משהי בסוף זורקת, אני לא באמת יודע מי )
השנה החחלטתי שזהו, אני לא קונה יותר.
שמחתי בהחלטה שלי. עד שאת באת.

לפחות עכשיו אני יודע מה לעשות ב108% מהדבש שנשאר אחרי ראש השנה.

אה כן, היתה שם גם שורה שלא התייחסה לדבש. או נמלי אש.

מיה34​(אחרת) - מתנצלת מראש בשם כל הנשלטות שלך שעתידות לעבור את ראש השנה בצורה יצירתית במיוחד.
(אגב, פעם היתה סדרה בערוץ 8 על בחור שהולך לכל מיני התנסויות מיניות מוזרות, באחת מהן הוא הלך למכון חוקנים. עשו לו חוקן קפה שהתגלה כמשהו מעורר מאוד וחוקן עם אלכוהול, אולי וודקה או משהו דומה והוא השתכר בדקה. נראה לי שעדיף חוקן וודקה או טקילה מאשר דבש. לשיקולך)

BrutallDom -

את לא מבינה.
חוקן קפה זה ישן. חוקן אלכוהול זה ישן. כל זה חדשות של אתמול. לא מעניין.
חוקן דבש, הצמיגי, הלא נוזלי, ההחדרה שלו, החדירה שלו. היציאה שלו. זה הכל עוד לא ראינו. עוד לא עשינו.
זה מה שמסעיר כל כך.( חוץ מזה שדבש כל כך הרבה יותר משפיל ) אני תוהה איך חור תחת ירגיש לזין שלי אחרי חוקן דבש.

ואין לי ' כל הנשלטות שלך'. אני לא מנהל הרמון. יש לי מערכות יחסים. או מערכת יחסים, אחת בכל פעם. כשיש לי מערכת יחסים. זה תמיד עם נשלטת.
זה תמיד ביחיד. אף פעם לא ברבים. אלא אם כן מצרפים משהי, ואז זה רק מידי פעם. רק כתבלין. רק כמשחק. לא כמערכת יחסים נוספת.

וזה דבש. זה כל כך דבש. כרגע כלום לא עדיף על חוקן דבש. זה הדבר הבא.

עדיין יש בהודעה המקורית שלי שורה שלא התייחסה לדבש. או נמלי אש.

מיה34​(אחרת) - אם זה נגמר במיון אני לא לוקחת אחריות על האירוע.
ובנוגע לשורה הלא קשורה, הכל זה סמנטיקה. אנשים (כמוני) יכולים להתפלש בפילוסופיות ומילים עד קץ הימים, בסוף בא הרגע הזה, החשמל, החיבור, והכל נמחק.

BrutallDom -


ואם זה לא נגמר במיון, את כן לוקחת אחריות על האירוע ? (:

וכן, את צודקת, בסוף בא הרגע הזה של החשמל. של החיבור. של הקסם שקורה. והרגע הזה מכונן. יותר ממכונן.

אבל אם הרגע הזה אכן מכונן.
הרגע שאחריו מכונן עוד הרבה יותר.
ברגע שאחריו מגיעה התובנה.
התובנה מה בדיוק קרה כאן.
מה זה אומר מה שקרה כאן. מה המשמעות של זה.
לאן הדברים ילכו מכאן.
איך הדברים יראו.
ועוד יותר מכל זה. הידיעה שאנחנו בחרנו בזה.

זה לא הכל נמחק. זה הכל נצרב.

שבת שלום מיה.

מיה34​(אחרת) - יפה כתבת, שבת שלום

התשיעית של בטהובן - אין כמו מילים ועדיף שיהיה גם דופק... אני מודה שמישהו שדוחף את האצבעות שלו מספיק עמוק לתוך המוח שלי לחלוטין יודע שאני שלו.