יותר.
רציתי שתביא לי שמיכה ותעשה ממני קרואסון כשאשכב על הספה.
רציתי שתלך בשקט על קצות אצבעות ומדי פעם תציץ קצת אליי בזמן שאני בכל הזמן הזה, מזמן כבר, בוהה בך.
רציתי שתפזר לי את השיער ואת כל האצבעות שלך תעביר בתוכו, ככה שעה.
רציתי שנשתכר ונתמסטל ונצחק.
רציתי שניכנס לים בלילה. עירומים. כי אני הכי מפחדת מהים בלילה והכי נורא לי להיות עירומה.
רציתי שבבוקר תיקח את הטוש השחור שאני אוהבת לכתוב איתו למרות שהוא מיועד לדיסקים ובזמן שאהיה בין שינה לעירות תצייר גבולות מסביב לכל הסימנים הסגולים שהותרת בי, לא כי התכוונת להכאיב, כי נאחזנו אחד בשני כמו שני ניצולים מספינה טרופה באמצע הים הסוער, ניזונים, משוועים, נזקקים, רעבים. (וגם כי כל נגיעה קטנה בי מותירה סימן סגול) מפה סינופטית של סימנים סגולים.
רציתי להכין לך קפה, וגם לי. רציתי לשכב על הרצפה ולקחת לגימות מדיי פעם, לחזור לשכב על הרצפה עם חריצים של שמש בעיניים בזמן שאתה מנסה לחזור למציאות ובודק מיילים.
רציתי להרגיש.
רציתי להתרגש.
רציתי לצחוק (וגם לבכות).
רציתי חופש.
רציתי
יותר.
