1.
אי שם במדינה זרה, בשולחן עם שתי חברות, שלושה בחורים (אוסטרלי, דרום אפריקאי ונורבגי), וקוקטיילים שזורמים כל הזמן לשולחן, אני משעינה את ראשי לאחור, שיערי מתפזר ולפתע מישהו עובר, אוחז בשיערי מלמטה בידו, מלטף, מתכופף, לוחש לי באוזן: "יש לך את השיער הכי יפה בעולם", מנשק אותי בלחי ונעלם בין המוני האנשים. אני המומה, מאדימה ממבוכה ומחייכת.
2.
קר. לא סתם קר כמו פה. ממש קר. חדר המלון הפצפון שלנו הגיע בלי חלון, במחיר מופקע אבל עדיין בלב האיזור הכי מגניב שרצינו להיות בו.
זו שעת בוקר מוקדמת ואנחנו לובשות שכבה ועוד שכבה, יורדות למטה ומהחלונות הגדולים של המלון אנחנו מגלות שלג. הכל סביבנו מושלג. ולצאת החוצה, כמעט להחליק בכל רגע ולחייך כמו ילדה.
אושר.
3.
רכבת תחתית. אינסוף אנשים עוברים ושבים, ממהרים ורצים. נרדמים בקרונות ומתעוררים בבהלה. אפורים וורודים וג'ינג'ים וזרים. אני אוהבת להסתכל על אנשים, לנחש את שעובר עליהם. יותר מכך אני אוהבת את המקום בחיים שבו אני נמצאת.
4.
הודעה שנשלחת אליי לפני כמה ימים מעלה בי חיוך ומייד אני מחייגת לחבר. "שב שב" אני אומרת לו. והוא מבולבל ולא מבין מה אני רוצה ממנו.
"אתה לא תאמין לחדשות שיש לי" אני אומרת ומגלה לו את תוכן ההודעה שנשלחה. אני יודעת שאי שם בארץ הוא מחייך חיוך כל כך רחב שמזל שיש לו אוזניים לבלום את החיוך. לאורך כל היום אני מסתובבת שמחה בידיעה שגרמתי לאיש אחד אי שם לרגע אחד של אושר.
5.
חזרתי לצלם קצת יותר. רק קצת.
6.
ואלו שלוש מילים שאומרות הכל: איך התגעגעתי אליך.
7. וברגע אחד בלי ששמו לב, התאהבתי בקולר שעמד שם בחנות, עם טבעת יפייפיה במרכזו. "חכו שניה, אני כבר חוזרת" אני אומרת להן, רצה לאחור, מבקשת אותו מהמוכר ומביאה אותו איתי הביתה. מה זה חשוב כמה עלה. כלבה.
