לפני 6 שנים. 13 במרץ 2018 בשעה 20:51
מספיק אמיצה, הייתי לובשת שמלה עכשיו, עולה על האופניים ורוכבת אל הבר.
והייתי מתיישבת שם בפינה שאני הכי אוהבת, מזמינה יין (הפעם אדום) ובוחנת את כולם.
ואז המבטים שלנו היו נתקלים.
הייתי קמה אליך לאט בדרך לשירותים, מחייכת, ספק נעצרת ספק מתקדמת.
"שלום", היית אומר.
"היי", הייתי עונה.
"בא לי להזדיין איתך, אתה בא?"
"איך קוראים לך?"
"מה אכפת לך? גם ככה עדיף לך לשכוח אותו במונית בדרך חזרה."
אם רק הייתי מספיק אמיצה.
(ואני. פשוט. לא.)
