הוא שוכב צמוד אליי. שנינו על צידנו, צמודים, מחוברים. יש סוגי חיבורים שלא פוגשים בכל יום. חיבור כזה שאין בו ראש, יש בו גוף, את הגוף שלי והגוף שלו ושנינו משחררים ונותנים לגוף שלנו לנהל את הרגעים האלו. אני עוצמת עיניים בשקט, שרירי הפנים משוחררים. ולרגע אחד הוא מרים יד ואני נדרכת בבהלה. הגוף שלפני רגע היה רך ונימוח כמו חמאה, הופך לקפוץ. היד שהונפה לפני רגע באוויר יורדת אל פניי לליטוף. ואז שוב ואז שוב.
ומפעם לפעם הגוף משתחרר ומתמסר לתחושה. הוא יודע את עברי, הוא יודע גם את נטייתי המינית. לרגע עבר בי פחד שהוא מנסה לרצות אותי כך באיזשהו מובן מסוים.
אני רוצה לספר לו שנבהלתי ברגע שהניף יד באוויר. שפחדתי שהוא עומד לסטור לי, שהגוף שלי התקשח מולו לעמדת התגוננות אבל במקום זה אני שותקת.
בסוף היד שלו עברה אל צווארי, ובמבט עמוק, רציני ובוחן הוא הידק והידק והידק. התקפלתי לאחור, פי פעור וגלים של רטיבות פרצו ממני. לקחתי את היד שלו ונתתי לו להרגיש מה זה עושה לי. מהגוף שלו החלה לצאת חיה.
והחיה הטורפת הזאת, תפסה את הגוף המבקש שלי, נשכה אותי בכל מקום אפשרי ובסוף גם חדרה אליי בפראות שזעזעה את הבית כולו. ורעדתי וזעקתי והתפתלתי תחתיו בזמן שהוא חסם עם כף ידו את פי. בכל פעם שבה הגוף הטלטל בגמירה, הוא נצמד אליי בגופו כמו בא לסוכך עליי.
וכשהכל נגמר והגוף רעד בלי שליטה מהעוצמות שהוא חווה אך לפני רגע, הוא סגר עליי בחיבוק ונתן לרעד להיות. "תרשי לעצמך" הוא אמר.
ואני הרשיתי.
ואז נזכרתי שיש גם אחרת, שאפשר גם אחרת. שהוא יכול לחנוק אותך ולזיין כמו חיה טורפת וגם ללטף ולעטוף. שזה בסדר, וגם זה בסדר.
וחייכתי לעצמי, אספתי את השיער, והלשון שלי, שכבר מזמן יש לה רצונות משלה כשהיא איתו, הלכה ליהנות קצת בין הרגליים שלו.
