לפני 4 שנים. 14 ביולי 2019 בשעה 15:22
זה סיפור על אישה, ספק ילדה, ספק צנצנת
שלעיתים חשבה שהיא חכמה ולרוב סתם היתה מטומטמת
וכמו כל הנשים שאת העולם מאכלסות, לפעמים הרגישה מאושרת
ולרוב קצת פחות.
ובפעמים שבהן היתה מרגישה ממש רע
היתה מחליטה להשתחרר מהמירוץ וללכת לשכב לה קצת במיטה
וכל המחשבות שאף פעם באמת לא היו עוזבות
יצרו בתוכה צורך אחד יחיד ומיוחד:
שמישהו ידפוק לה מכות.
(מטומטמת, כבר אמרנו?)
ופעם שאלתי אותה לפשר העניין, למה בכל פעם, כשהרגש משתוללת
את מרגישה צורך להיות מובלת?
ואז היא הביטה בי בשקט וענתה:
כי רק כשאת מובלת, כואבת וסובלת
כל המחשבות האלה שיש לך בראש
נותנות לך כמה דקות של שקט.
(ואז הן חוזרות. אז מה הטעם בהתמכרות המטופשת הזאת?
צודקת. היא ענתה.
בגלל זה אני נשארת סתם לשכב במיטה)