שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

החיים המסובכים שלי

יום יום עובר וכל דקה נמשכת כמו נצח. פה ישיבה. פה פגישה. פה עבודה. אבל בסוף תמיד יש קצת זמן לנוח ולהסתכל על המצוק/ הבחורה בתדהמה.
לפני 7 שנים. 12 ביולי 2017 בשעה 8:40

בין הים של הייאוש יש ניצוץ של תקווה.. 

 

שיחה אחת . זורמת. כיפית. חלקה. 

 

שיחה אחת שלא אכפת מה הגיל( למרבה הפתעתי)

 

שיחה שלא משנה מה השעה או כל דבר אחר. 

 

שיחה פשוט נורמלית כיפית בין שני אנשים שלא הכירו לפני. 

 

תודה לך. מי שמכוון אלייה יודע. 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י