עם כל הקסם וההקסמה שצברתי עם הזמן.
ברגעים כמו עכשיו, כשממש רע, עוד לא הצלחתי למצוא את הנפש הנכונה לגעת בי ולהוציאני בתנופה מהמקומות האלה.
היכולות העצמיות שלי השתפרו פלאים באיזור הזה. אני מניח שהפיניקס זה יישן את כל הרע ומחר או אפילו תוך כמה שעות יחדש מלאי מספק של אנרגיות כדי לחזור לחיים.
אך למרות כל זה עדיין קיים צורך בלתי מבוטל למגע הנכון, לחיבוק הנכון, לרוך הנכון, לגובה עיניים נכון, לתבונת אדם נכונה, לידיעת השפה שלי ודבירתה ברהיטות. כל זה מגולם באדם אחד.
כי גם כשאני פה מגיע לי שיעזרו לי איך שאני רוצה ואיך שאני צריך. וגם אם אני נמצא במצב הנורא ביותר בעולם (מה שבטוח שלא, בלי שום ספק הייתי במצבים הרבה יותר נוראיים) לא לכפות עלי את ה- "פיתרון הנכון".
אחרת, זה מוציא ממני את הוכחן, התגרן, הרומס או שירמסו אותו ואת כל העצבים והג'ננות וחוסר השליטה בעולם. וזה רק עושה לי רע יותר ומרוקן אותי עוד יותר.
ומי שאוהב אותי באמת אמור לא להיות מרוכז בעצמו כל כך ולא לפגוע בי כשאני במצב הזה גם אם הכוונה ההתחלתית הייתה טובה.
וזה יהיה עוד לילה בלי החיבוק הנכון.
לפני 17 שנים. 7 במאי 2007 בשעה 18:13