המין האחר

אני מלקקת את הפצעים בעונג ואתה מרצה לי על מהו רוע בחוסר הבנה.
הלוחם לא מחויב לשום קוד אתי. הוא החיה שנדחקה לפינה ומשחררת כל רסן או הגבל של המציאות. הוא מחויב אך ורק לחוקים הפיזיקלים, ואלו בתורם מחילים קודים של התנהגות. הקשב ליריב שלך, תגיב בנחרצות, תפגין יצירתיות.
500 שנה של מלחמת אזרחים מוכיחה שלוחמים הם יצורים סדיסטים שלא בוחלים בשום אמצעים. שמוכנים לרמות, לשקר, להונות, להשמיד, לרסק, למוטט, לפרק כל דבר שקיים.
'בושידו', 'אבירות', סיפורי מעשיות מהמאה ה17.

רצח, הוא לא רוע טהור. שימוש במילים מפוצצות 'לוחם צדק', 'טרוריסט', 'חייל', מכשירות אותו.

גניבה היא לא רוע

זנות היא לא רוע

אונס

טבח עם

הכל מוצדק בשעה הנכונה בידי האנושות.

אמור לי סנסיי, האם התעוררת יום יום לצד הבל פיה של המוות? הבאת אותו למחוזותיך הפרטיים ביותר? למיטה בה אתה ישן?
האם צפית אי פעם במציאות הופכת לנהר של צבעים שמנסה להשמיד אותך, ואתה עבד לתודעה שלך עצמך? זאת ממש שלכאורה אמורה להיות הדבר היחיד שחופשי לנו?

וזה לא רע, או טוב, או כלום, או בכלל

'להיות לוחם זה לאמץ את המוות תוך כדי שיש לך תשוקה לחיים'

לא.

הפרדוקס המפורסם אומר שהלוחם צריך תשוקה לקיום כדי להיאבק בצורה חסרת רסן, בד בבד שאסור לו לחשוש מהאי קיום כי אז הוא לא שכול בתנועותיו. הקיום הוא תנועה מתמשכת בנהר בו אתה כבול.
אין שום תשוקה פה. זה סיפור שאתה מגיע אליו בגיל חמישים כשאיבדת כבר את הרוח.

זאת ההכרה הזאת, שהקיום היא תופעה כואבת ומרירה והדרך היחידה לסבול אותה זה למצוא את האהבה והתשוקה לאותו כאב.

או אלכוהוליזם

סמים

הדוניזם, מפלט

ולמה אתה נלחם? כי יש משהו חשוב יותר ממך להילחם עבורו. ולמה הוא חשוב יותר ממך? כי בלעדיו אתה לא אתה. מעגל של להיות ולא להיות. להיאבק כי זו הדרך היחידה להתקיים, וכשהמאבק מסתיים את אינך עוד.

ופתאום הצבעים לא מפחידים כל כך, והכאב כל כך קסום, העולם לא כזה עגום. כשאת תופסת אותו בשער ונוגחת בקיר, כשאת נושכת לו את האצבע, כשאת מפילה לרצפה וממשיכה לפוצץ ולפוצץ ואת חוזרת לאלנבי באותו ערב כשהוא תפס אותך מאחור ואת לפתת אותו בעורף ושמטת לרצפה, ובעיטה נוספת לצלעות, והידיים מציירות בדם, הלבן מתערבל עם האדום, שלך, שלו, הנשיקה לא פוסקת, ואת אוחזת בלסת, תופסת בעין, הנשימות שלכם מתמזגות

ויושבת על הספסל, בוחנת את מרחב התנועה המצומצם החדש של אצבעותיך, מאותו רגע של לפיתה ומשיכה.

הרגל השמאלית כואבת, רגל עץ

יש כאב חדש בלע הבליעה

הברכיה בבטן

'לא היכיתי חזק מדי, נכון?'

'לא, זה בסדר

תודה'

והוא לא יבין את התודה