לפני 7 שנים. 21 בדצמבר 2016 בשעה 17:03
הרציתי על אוטומט אבל לא יכולתי להוריד ממנה את העיניים. צבע העור החיוור שלה השתלב כל כך יפה עם המבט התכול והתמים שלה, השפתיים הורודות הקטנות, התלתל שהסתלסל לו והתמזג אל מורד צווארה. המבטא הלא ברור שלה בילבל אותי ולרגע רציתי לחקות אותו, לא מתוך זלזול אלא מתוך הערצה. החיוך המובך שלה גרם לי לחייך כמו אדיוט, וכל כמה שניות הייתי חייב להזכיר לעצמי להביט על אנשים אחרים בכיתה. רציתי לשפוך עליה גלידת וניל וללק בעדינות מבלי להשאיר סימנים, ואחרי זה זה לקלח אותה בכפות ידיי. רציתי לסחוב את הגוף הקטן שלהה אל המיטה ורק לעטוף אותו בגופי שלי, ששיערות החזה שלי יחממו את לחייה הקפואות.
כאן בדרך כלל הייתי מסיים במשהו ציני, אבל אין לי. אני מוקסם.