מכתבים לאישה לא ממומשת

אני יושב בשולחן העבודה ומביט עליו. הוא לבן וגבוה, מהרצפה ועד התקרה. אני בוחן אותו ארוכות פעם ביום. מדמיין איך אני אוזק מישהי אליו ומשאיר אותה שם לכמה שעות. מדמיין איך אני קושר לה את הרגליים ומדי פעם ניגש אליה ומנשק אותה. ואז נושך לה את הפטמה. 

אני מדמיין את השכנים שאולי יוכלו לראות חלק קטן ממנה דרך החלון. תוהה אם היא תאהב את זה. 

חושב על מה אוכל תוך כדי ומה ייזרק עליה - חלב? אבטיח? אולי אזרוק עליה כמה עגבניות. 

תוהה אם היא תרצה לשתות, ומתי היא תבקש להשתין על הרצפה. 

מפנטז על אצבעותיי מטיילות על גופה, מדגדגות אותה כשאינה יכולה להתגונן, ומכניס אותן אליה. אחת, שתיים, ארבע.

מביט על העמוד הגבוה במרכז הדירה שלי. מחכה שהוא יתמלא במיצי תשוקה.