יצאתי לטיול עם הכלבה, על ספסל נחו להם בקבוק בירה ריק ומוצץ. לא ידעתי אם זה היה מבוגר שהתחפש לתינוק או תינוק שהתבלבל בבקבוק, אבל חייכתי.
כשהמשכתי ללכת ראיתי פייה רודפת אחרי שוטר, ושלושה כבאים סקסיים במיוחד מנסים להדליק מישהי, אבל היא הייתה קרה אליהם, כנראה התחפשה לאלזה.
באתי לקנות סיגריות באמפם, והמוכרת חייכה אליי באדיבות. שאלתי אם גם אותה הכריחו להתחפש כי הוא לא חייכה מעולם, והיא ענתה לי שהיא תמיד מחייכת בבוקר, זה פשוט נעלם במהלך היום. חייכתי ואמרתי לה שאם הייתי צריך לראות על הבוקר, זה היה מוריד לי את החיוך והמשכתי. הכלבה שלי חייכה בליבה - "כל עוד זה לא פוגע בטיול, מה אכפת לי?"
סיימנו את הסיבוב ובאנו לעלות הביתה ובכניסה לבניין שלי חיכה לי אברהם אבינו, או אלוהים, תמיד מתבלבלים ביניהם. הוא חייך אליי ושאל - "מה השעה?". לא זוכר ששמעתי את השאלה הזו כבר הרבה זמן ועניתי לו "שתהיה בנאדם". הוא לא חייך.