לפני 7 שנים. 16 באפריל 2017 בשעה 10:11
למדתי איתה בתיכון. היא הייתה שקטה, אני מופנם, ולא ממש דיברנו. רזה, שקטה, עיני עגל חומות ויפות.
לפני שבוע ראיתי אותה במקרה שוב באתר היכרויות. שמחתי. זה היה פרצוף מוכר שפתאום פתח חלק במוח ששכחתי מקיומו - התיכון.
נפגשנו לקפה. עדיין שקטה. עדיין רזה. עדיין עינים בוחנות וסקרניות.
כשליוויתי אותה לאוטו אמרתי לה שאני קצת מתבאס שזה נגמר ושאלתי אם בא לה לבוא אליי. היא הנהנה בסקרנות ספק מבוכה.
שעה וחצי לאחר מכן, כשנישקתי את צווארה וגופה התקמר ימינה ושמאלה, למעלה ולמטה היא לחשה לי: לפני שנמשיך, אני צריכה לשאול אותך משהו.
לא, אני לא יודע אם יהיה דייט שני, או אם זה רציני, וכרגע אני לא ממש הצלחתי לחשוב בצורה בהירה
איך אתה עם השפרצות?
חייכתי, הלכתי להביא מגבת ולחשתי לה
I DON'T PANIC.
היא חייכה ולחשה לי 42
שפריץ.