והיא שחררה אנחה קצרה לאחר שהן נשרטו. עצרתי את עצמי והיא אמרה לי להמשיך, כשפניה היפות מסתובבות אליי ועליהם חיוך ערמומי.
תמשיך, היא ביקשה שוב ומחצתי אותן שוב, מנשק את צווארה הלבן כאילו יצא מציור של בוטיצ'לי. הריח שלה מילא את הסמטה החשוכה שליד רחוב ראשי שאיש אינו נכנס אליו, התגבר בקלות על ריח הצחנה והוציא אותי מדעתי - שילוב של וניל וורדים. היא הרימה את חצאיתה הקצרה ואני הכנסתי את אצבעותיי אליה והיא שחררה את האנחה האהובה עליי, זו שמתחילה בטון גבוה וצונחת לבאס. היא הסתובבה אליה ושחררה את חגורתי, הפשילה את מכנסיי ואז סובבה אותי אל אותו קיר, שבהפגנתיות שרט את התחת שלה שריטה עמוקה, וחום החל להתפשט סביבה. היא החלה לשפשף את הזין שלה ואז החלה צוחקת. הבטתי בה בפליאה ואז היא סימנה לי להביט מאחוריי. על הקיר היה גרפיטי - "להוריד את הבגדים ולעשות אהבה זה קל. אנשים עושים את זה כל הזמן. אבל לפתוח את הנשמה שלך למישהו ולתת לו להיכנס למצבי הרוח שלך, מחשבות, פחדים, תקוות, חלומות עתיד... פה מתחיל העירום".
גמרתי פעמיים. פעם מהקארמה ופעם ממנה.