שבת שלום אורח/ת
עכשיו בכלוב

מכתבים לאישה לא ממומשת

מחשבות. רובן אמיתיות. חלקן יכולות להיות אמיתיות. כולן יכלו לקרות לי באמת.
לפני 7 שנים. 25 במאי 2017 בשעה 7:56

הסכמנו שבפעם הראשונה שניפגש, לא ניגע אחד בשני. לא לחיצת יד, לא נשיקה על הלחי. 

אשב בספה אחת והיא תשוב בזו שמולי. ונדבר. נסתכל. נבחון. אבל בלי לגעת.

אמזוג לה כוס יין, אביט בה במבט מפשיט, ואז אבקש ממנה להוריד בגדים. אוריד גם אני. 

אבל לא ניגע. בד הספה יתחכך באיברינו העירומים. 

ואז אבקש ממנה לגעת בעצמה. ללטף. לסטור. לנשוך. לאונן. בכוס. בתחת. הזין שלי יזדקר. פטמותיה יזדקפו. אבל היא לא תיגע, ואני לא גם. גם לא בעצמי. רוצה לגמור מלהביט בה. רוצה שהיא תגרום לי לגמור מלהביט בה. היא תפתה אותי. 

ואז אגמור. אבל בלי לגעת.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י