סופשבוע נעים אורח/ת
עכשיו בכלוב

מכתבים לאישה לא ממומשת

מחשבות. רובן אמיתיות. חלקן יכולות להיות אמיתיות. כולן יכלו לקרות לי באמת.
לפני 6 שנים. 4 ביוני 2017 בשעה 17:24

דפנותייה הרטובות מפנות את מקומן ללשוני שנמשכת כמו פרפר אל החושך שבתוכה. והרטט העדין והלא רצוני של איברה רוקד יחד עם איבר הליקוק שלי. שיניי מקנאות ונושכות את הדגדגן שלה, אולי יותר חזק ממה שהיא יכולה לספוג באותו רגע ורגליה נסגרות בריפלקס הגנה שרק מדליק אותי יותר. אני פותח את רגליה עם ידיי ולופת את ירכיה הפנימיות חזק. מחר תהיה שם חתימה סגולה אבל עכשיו ישנה רטיבות מתגברת. אני מרים אותה מירכייה ומעסה עם לשוני את חור התחת שלה. היא מתחילה לרעוד. 

תשתיני, אני מצווה עליה. 

אבל אין לי. היא מגיבה. 

מפסיקים. אני מביא לה בירה, ויושב בצד, סבלני. מחייך. היא גומעת אותה בשתי לגימות.

 

מחכים.


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י