נכנסתי לחדר, היא ישבה על בירכיה כשגבה מופנה לדלת, עיניה מכוסות בכיסוי העיניים שהשארתי שם שעה קודם והקולר, שנתתי לה במתנה לפני נסיעתי לחו"ל על, צווארה, על השולחן לידה היא הניחה כוס בירה צוננת ליד קערת פיצוחים, בדיוק כפי שהוריתי לה.
היא שמעה שנכנסתי ונעה באי נוחות, היא לא ידעה מי נכנס ואם הוא נכנס לבד, ניגשתי אליה בלי להשמיע קול וחיברתי את הרצועה לקולר.
התיישבתי על כורסה ולגמתי מהבירה הצוננת, ליטפתי את שערה בעדינות ולא הוצאתי מילה, נתתי לה לדמיון שלה להפליג את הלא נודע.
היא עדיין הייתה דרוכה לכל צליל בחדר, מנסה לנחש מי נמצא בחדר והאם הוא לבדו, היא ידעה שהיום היא צריכה לחזור מחדש לתלם לאחר היעדרותי הארוכה מהארץ.
משכתי אותה אלי, תקופה ארוכה שגופי כמהה למגע גופה, נישקתי אותה ולשונותנו השתרבבו, רציתי להסיר את כיסוי העיניים ולהסתכל אל תוך עיניה, אבל עדיין לא הגיע הזמן לאפשר לה לראות מה קורה סביבה.
חיבקתי אותה תוך שאני מושך עדינות בשערות ראשה, התגעגעת אלי?
כן, היא ענתה ונרגעה קצת אחרי ששמעה את קולי.
אז למה המרית את פי?
היא שתקה, יודעת שיהיו לזה השלכות..
הסתכלתי לתוך עיניה המכוסות, ליטפתי את לחיה בעדינות וסתרתי לה,
שאלתי אותך שאלה פשוטה! למה את לא עונה?
היא הסתכלה למטה במבט מושפל.
זוכרת את הכללים?
כן, זוכרת.
תתפשטי ורדי על הברכיים!
היא התפשטה, ירדה על בירכיה והסתכלה אלי מבעד לכיסוי העיניים ומחכה לבאות.