סיפורי צללים

אני מוריד אותה על הברכיים עם או בלי פלאג אנאלי,

דוחף לה את הזיין עמוק לפה והיא בולעת הכל,

נותן סתירה או שתיים כשצריך ואיזה צביטה בפיטמה בשביל הכיף.

ולפעמים אני תוהה איך היא מרגישה?

מעניין.....

היא: אני רוצה שתהיה רע אלי

אני: כמה רע?

היא: כמה שיותר, אני רוצה שתיגרום לי להצטער שביקשתי את זה.

אני: אם תיצטערי יש מילת ביטחון

היא: אני רוצה שתהיה רע ותישכח אותה.

אני: יש לי זיכרון טוב

היא: רע אחד!

היא: אבל רק עם קונדום

הוא: הוא יחליק החוצה. זה חדש ומחוטא, את יודעת שאני לא מעביר אביזרים כאלה, אין לך מה לדאוג.

היא: לא, רק עם קונדום!

הוא: בסדר

.

.

.

יוצאים לבראנץ'

.

.

.

היא: הוא מחליק לי

הוא: אמרתי לך שאין צורך בקונדום.

היא: אז מה עושים עכשיו?

הוא: זה מה שרצית, תסתדרי.

שבת שלום

היא הולכת אחריו אל תוך עולם שמעולם לא הייתה בו, אל עולם בו הוא זה שמוביל לדרך שנקבעה על ידי שניהם, דרך שמתחילה היום ומי יודע עד לאן תגיע ועד כמה הגבולות ימתחו.

בכניסה לחדר הוא מושך אותה אליו, אוחז בשערות ראשה ואומר, ברוך בואך לעולם החדש,  תודה, היא אומרת בקול רועד אך החלטי, תודה מה?! הוא סוטר לה בעדינות, תודה אדוני היא אומרת בהכנעה.

הוא משחרר את אחיזתו ואומר, הסירי את חולצתך! והיא, לא כהרגלה, עושה כדבריו.

היא מרגישה מבוכה כשהוא מסתכל על החזה שלה ואז, מבלי לומר מילה, הוא  צובט לה את הפיטמות ושואל, בסולם של אחד עד עשר כמה זה כואב?

הוא צובט ומסובב עד שהכאב מגיע לשמונה, היא מנסה לשמור על איפוק, לא צועקת אבל הוא רואה את הכאב בעיניה, הוא מחכה קצת, נותן לה לכאוב לפני  שהוא משחרר.

מבחן הגבול הראשון עבר, הוא עוד יעמיד את שאר הגבולות למבחן.

הוא מתיישב על הכיסא ומרים את רגליו על ההדום, בואי, הוא קורא לה ומסתכל לתוך עיניה, מנסה לנחש את מחשבותיה.

היא כפותה למיטה בעיניים מכוסות,

היא יודעת שהגבולות ישמרו בקפידה,

כאב הצביטה שאולי יגיע עוד מעט לא מפחיד אותה,

גם כאב ההצלפה שאולי תגיע או הסטירה לא מפחיד אותה.

אבל הלא נודע, אותו שבריר שניה שבה תיראה מה הוא מתכוון לעשות - זה החלק המפחיד.

אנחנו הולכים על הקווים של הגבולות שקבענו.

מותחים, משחררים ולומדים אחד את השניה ואחת את השני.

והגבולות זזים וחוזרים, מתאימים את עצמם אלינו.

האם יגיע זמן שהם התקבעו?

האם הלימוד יגיע לסיומו?

בואי נעלם קצת מהעולם,

בואי ננקה את הראש במקום שהוא רק שלנו,

מקום שלא ימצאו אותנו.

לא המשפחה והחברים,

לא הבוס והעובדים.

נעלם לקצת ונחזור כמו חדשים.

את באה?

מציץ בכלוב מהמחשב במשרד והיא נכנסת,מספיקה לראות את המסך לפני שאני סוגר אותו וחיוך ממזרי מתפשט על פניה.

גם את כאן?

האם כדאי להכנס לקשר עם מישהי מהעבודה?

שבת שלום.

https://thecage.co.il/blog/userblog.php?postid=592230&blog_id=96755

חלצתי את נעלי ומשכתי אותה בשיער והורדתי את ראשה לכף רגלי, היא ליקקה את הרגל ועברה אצבע אצבע, לאחר מכן עיסתה את כפות רגלי והתחילה לעלות עד שהרגישה את הזין שלי,

עוד לא! אמרתי לה וסטרתי על לחיה, אני אחליט מתי את תתעסקי בסקס.

בחודש האחרון אסרתי עליה להזדיין או לאונן כדי שתהיה מוכנה בשבילי, מיוחמת ורטובה, והיא הייתה כזאת, חיכתה שאני אכניס משהו לכוס, לא חשוב מה העיקר שהיא תוכל לגמור איתו ולחוות אורגזמה טובה.

הקמתי אותה והעמדתי אותה ליד הקיר כשידיה כפותות מאחורי גבה וגבה צמוד לקיר, עכשיו מתחיל החלק המעניין.

ליטפתי את הציצים שלה בעדינות והיא התחיל להאנח, ליטפתי את הפיטמות ושמעתי אותה גונחת, ואז צבטתי את שתי הפיטמות ביחד וסובבתי אותן, היא צעקה מכאב, המשכתי ללטף וליצבוט, ללטף וליצבוט והיא כואבת ונהנית ביחד, הנאה מהולה בכאב.

שמתי על הפיטמות שלה את המצבטים והידקתי, משכתי הורדתי אותה על בירכיה ודחפתי לה את הזין לפה, היא התחילה ללקק.

תמצצי! תכניסי את כולו לפה ותימצצי!

תפסתי אותה בשערות ודחפתי את הזין עמוק אל תוך גרונה, עד שהרגשתי שקשה לה לנשום ואז שיחררתי,

היא מוצצת ואני דוחף לה את הזין לגרון ומשחרר כדי שתוכל לנשום, מוצצת ואני משחרר עד שהרגשתי מוכן.

השכבתי אותה על השולחן ופיסקתי את רגליה, העברתי אצבע מהכוס שלה לתחת והיא רטטה מעונג, 

שלא תעיזי לגמור!

המשכתי לגרות אותה ולמשוך במצבטי הפיטמות, היא נאנחה מעונג ומכאב, בכל פעם משכתי חזק יותר, גורם לה לכאב גדול יותר, עד שהיא לא יכלה לעמוד בגירוי וגמרה, היא רטטה כולה מרוב עונג וכאב כשמשכתי את מצבטי הפיטמות בכוח.

לאחר היא גמרה שוב עם הזין שלי, הורדתי את הקונדום ושפכתי א תכולתו אל תוכה והיא בלעה הכל, שום דבר ממני לא נשפך, היא תמיד בולעת הכל.

הקמתי אותה מהשולחן, שיחררתי את ידיה וחיבקתי אותה, 

עכשיו את יכולה להוריד את כיסוי העיניים.

נכנסתי לחדר, היא ישבה על בירכיה כשגבה מופנה לדלת, עיניה מכוסות בכיסוי העיניים שהשארתי שם שעה קודם והקולר, שנתתי לה במתנה לפני נסיעתי לחו"ל על, צווארה, על השולחן לידה היא הניחה כוס בירה צוננת ליד קערת פיצוחים, בדיוק כפי שהוריתי לה.

היא שמעה שנכנסתי ונעה באי נוחות, היא לא ידעה מי נכנס ואם הוא נכנס לבד, ניגשתי אליה בלי להשמיע קול וחיברתי את הרצועה לקולר.

התיישבתי על כורסה ולגמתי מהבירה הצוננת, ליטפתי את שערה בעדינות ולא הוצאתי מילה, נתתי לה לדמיון שלה להפליג את הלא נודע.

היא עדיין הייתה דרוכה לכל צליל בחדר, מנסה לנחש מי נמצא בחדר והאם הוא לבדו, היא ידעה שהיום היא צריכה  לחזור מחדש לתלם לאחר היעדרותי הארוכה מהארץ.

משכתי אותה אלי, תקופה ארוכה שגופי כמהה למגע גופה, נישקתי אותה ולשונותנו השתרבבו, רציתי להסיר את כיסוי העיניים ולהסתכל אל תוך עיניה, אבל עדיין לא הגיע הזמן לאפשר לה לראות מה קורה סביבה.

חיבקתי אותה תוך שאני מושך עדינות בשערות ראשה, התגעגעת אלי?

כן, היא ענתה ונרגעה קצת אחרי ששמעה את קולי.

אז למה המרית את פי?

היא שתקה, יודעת שיהיו לזה השלכות..

הסתכלתי לתוך עיניה המכוסות, ליטפתי את לחיה בעדינות וסתרתי לה,

שאלתי אותך שאלה פשוטה! למה את לא עונה?

היא הסתכלה למטה במבט מושפל.

זוכרת את הכללים?

כן, זוכרת.

תתפשטי ורדי על הברכיים!

היא התפשטה, ירדה על בירכיה והסתכלה אלי מבעד לכיסוי העיניים ומחכה לבאות.