אחר צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב סינון

סיפורי צללים

אזהרה: קריאת הבלוג על אחריותך בלבד
לפני 8 שנים. יום ראשון, 5 בפברואר 2017 בשעה 15:53

היא כפותה למיטה בעיניים מכוסות,

היא יודעת שהגבולות ישמרו בקפידה,

כאב הצביטה שאולי יגיע עוד מעט לא מפחיד אותה,

גם כאב ההצלפה שאולי תגיע או הסטירה לא מפחיד אותה.

אבל הלא נודע, אותו שבריר שניה שבה תיראה מה הוא מתכוון לעשות - זה החלק המפחיד.

 

 


לקרוא ולהוסיף תגובות, הרשמ/י או התחבר/י.

הרשמ/י התחבר/י