צהריים טובים אורח/ת
עכשיו בכלוב

סיפורי צללים

אזהרה: קריאת הבלוג על אחריותך בלבד
לפני 7 שנים. 5 בפברואר 2017 בשעה 18:53

היא כפותה למיטה בעיניים מכוסות,

היא יודעת שהגבולות ישמרו בקפידה,

כאב הצביטה שאולי יגיע עוד מעט לא מפחיד אותה,

גם כאב ההצלפה שאולי תגיע או הסטירה לא מפחיד אותה.

אבל הלא נודע, אותו שבריר שניה שבה תיראה מה הוא מתכוון לעשות - זה החלק המפחיד.

 

 


להוספת תגובה לבלוג זה עליך להיות חבר/ה רשומ/ה ומחובר/ת לאתר


הרשמ/י התחבר/י