מילות. מפתח.
מה מטריד אותי?
נכון כשאת לובשת כזה שיריון מעור של דרקון
עם קוצים של דרקון
ומשמיעה קולות מפחידים של דרקון
ואז
כולם חושבים שאת דרקון?
אז זה.
זה מה שמטריד אותי.
שכולם קונים את זה. לגמרי.
מה מניע אותי?
להרגיש.
לחזור להרגיש.
את כל הדברים שטמנתי.
את הדברים הקטנים אני מרגישה. תמיד.
2 אנפות בלגונה של חוף הצוק שניה אחרי הזריחה וחמניה דקיקה ופרטית שצמחה בעציץ מקרי ורוח שמניעה גבעולי חיטה ונצנוצים של שמש על המים אחהצ והמתדלק שחייך אלי בלי תמורה-
את אלו אני לא מחמיצה.
אבל הכבדים יותר...הם חמקו.
פגיעוּת וחולשה ובושה ורוך ועוד כמה אומללים נקברו מתחת שיריון של דרקון וערימות של בטון ומסמרים.
לא לפחד לבוא איתם במגע (מנחם).
זה מה שמניע אותי.
מה מפחיד אותי?
שכשאגע בהם, אני אהיה שם לגמרי לבד.
זה מה שמפחיד אותי.
אכזריות, גם היא מפחידה אותי. אבל זה פחד אחר.
שמבריח. רחוק.
אז מאכזריות אני בורחת.
גם מאדישות, אטימות וקור.
הם מחוררים אותי וכל החום שלי בורח החוצה.
מה התשוקות שלי?
קשיחות ורוך.
במנעד ביניהם נמצאת הנביעה.
הבעבוע. הצורך.
כאב ונחמה, ציניות וחמלה, ה-ווווששש של צליפת שוט וה-ששש המרגיע,
יד אחת חזקה על הצוואר, ואחת רכה על הלחי.
כל התשוקה שלי כולה, בנשימה אחת.
וחום, כזה שלא שורף ת'יד אבל שאתה לא צריך זכוכית מגדלת בשביל לזהות אותו, זה הקריפטונייט שלי.
משם באתי
ורק לשם אני הולכת.
מה החלומות שלי?
להיישיר מבט, ולמצוא מולי עוז וביטחון וטוב ועיניים צוחקות.
שהתוך הרך שלי יהיה החלום הרטוב של מישהו שיגמא את המרחק אלי בכמה צעדים ויסגור עלי, בכף יד גדולה.
וחמה.
אלו החלומות שלי.
מה מטריד אותי?
חוסר אותנטיות יכול להיות מצחיק (בצד הנפוח של הרצף) ויכול להיות מטופש (בצד הלא מודע לעצמו של הרצף).
קלישאות, מריחות, שקרים וזלזול, אלימות לשמה, התעלמות לשמה, אלו הדברים שמטרידים אותי.
מה מצחיק אותי?
הרעיון של שימוש באמירות גנריות כאמצעי להשגת קירבה מצחיק אותי.
גם מאמצים ליצירת רושם, מצחיקים. אבל שם יותר משאני צוחקת, נכמר לי הלב.
והיהודים באים והגששים ותום יער ושני כהן ואילן פלד ואודי כגן. מצחיקים אותי. מאוד.
לצחוק, לקטון, לבטוח, להרגיש, לכאוב, לאהוב, להתמסר, להשיב על כל אלה ביד רחבה.
נעים מאוד, שדה משחת.
