לפני 6 שנים. 18 במרץ 2018 בשעה 20:57
גופי נקטן ומתנמך
אבל ראשי כל כך גבוה
עד שאפילו אם אלך
לא אתבונן לאן אבואה
שקיעה ורודה על סף הרחוב
ורחוב כמנהרה של תכלת
מי שיגיע עד הסוף
ירצה לבכות מרוב תוחלת
(אלתרמן)
ותיכף, יהיה מחר
הבשר שלי, הצבעים שלה
ואם אעצום חזק חזק עיניים
אולי אצליח לדמות את ידי בכף ידך.