קשיח. פציח. שביר. קשיח.

איזה פרפר מוזר אני,

רק כשלוכדים אותי בכף היד

אני יכולה לעוף.

ככה כתבתי.

ביום הראשון שלי פה.
לפני מאתיים שנה, וגם שנה וחצי.

הרבה שטויות חשבתי אז, ואת חלקן גם כתבתי בפרופיל.

נופפתי ואסרתי ופסלתי ונשבעתי והחרגתי והגבלתי
טעיתי המון
למדתי טונות

אבל בזה,
בזה צדקתי.

אתה סוטר לי
באמצע עוד מפגן רשרוש כנפיים מרשים

שוב. ושוב.
ושוב.

כל הרעש שלי עכשיו
נבלע בכף היד שלך

הנשימה שלי נעצרת בחריקת בלמים,

יש רגע של שקט

וכשאני מניעה מחדש, אני אחרת.

יש קוּר בלתי נראה שנמתח בין היד שלך

לבין התנועות שלי.

צדקתי.

אין לך מושג,

אבל זה פאקינג משחרר להיות חיה שניצודה.

להיות
מתחתיך.

הנה אמרתי את זה.
גם פה.

(פרפר בריבוע)