לפני 6 שנים. 23 במרץ 2018 בשעה 12:05
נגיד
שאני הייתי
שָׂדֶה
הייתי אומרת לך
בוא
תנעץ את האצבעות שלך באדמה
שלי
עמוק
מרגיש את הרך מבעד לקשה?
כן. אני יודעת שאתה מרגיש.
הייתי מבקשת ממך
תאגרף את היד שלך סביב חלקים ממני
ותָּלוּשׁ אותי
שומע את הרגבים נענים לאצבעותיך ומתפוררים?
כן. אני יודעת שאתה שומע.
הייתי מתחננת אליך:
במילים שלך פער בי גומות
קטנות
תניח בהן גרגרים קטנים של רגש שחצבת בדי עמל מקרקעית הבטן שלך
ותכסה.
וכשתבוא אלי
פשוט כמי הנחל
אתה תראה
איך מאדמת הבזלת שלי
בוקעת
נובטת
אני
גבוהה ויציבה וחזקה וענווה ונכנעת
כאחד הדשאים,
קטנה כאחד האדם.